מיקס ומאסטרינג, מאגר מדריכים וטיפים

מיקס ומאסטרינג הם השלבים האחרונים והקריטיים בתהליך היצירה וההפקה של רוב ככל היצירות המוזיקליות. המיומנות לייצר תמונת סאונד באופן מקצועי יכולה לתרום להעברת המסר המוזיקלי של השיר בצורה נעימה וברורה יותר למאזין, ויכולה להוסיף רובד אומנותי נוסף ליצירה בצורות שלא תמיד ניתן להשיג דרך הכתיבה והקומפוזיציה. בנוסף, ואולי חשוב מכל, התהליך מתאים את היצירה באופן טכני להשמעה אידיאלית בפלטפורמות השונות בצורה שתעזור לה להתבלט בשטח ולהישמע מקצועית. במאמר הזה נרכז במקום אחד הסברים חשובים שייקחו אתכם מהרמה הבסיסית ביותר של הבנת תהליך המיקס ועד סיום שלב המאסטרינג והתאמת היצירה למדיום אליו אנו מכוונים.

 

מיקס, הגדרה בסיסית ותהליכי עבודה

מיקס הוא סך תהליכי הסאונד שיעברו כלל האלמנטים המוזיקליים ביצירה, כך שבסופם תתקבל תמונת סאונד איכותית שתסחף את המאזין ותעביר את המסר המוזיקלי שלה בצורה כמה שיותר בולטת, ובאופן שייתרגם נאמנה בין המערכות השונות בהן ניתן לשמוע את היצירה. באופן מעשי, מדובר בטיפול פרטני (טכני ואומנותי כאחד) שיבוצע באופן אינדיווידואלי וקבוצתי על כל האלמנטים ביצירה, זאת באמצעות כלים לעיצוב וטיפול סאונד. להגדרה המורחבת של מיקס קראו את המאמר שלנו בנושא

המיקס הוא תהליך מורכב, שהכרחי מצד אחד כדי לפתור בעיות שיקרו באופן טבעי מתוך הצורך להתאים סאונדים מסוימים למיקס הספציפי עליו עובדים, ומצד שני מטרתו להעצים את הסאונדים ביצירה על מנת שיעבדו בפני עצמם וגם אל מול שאר האלמנטים. כמה מהמימדים שחשוב להתייחס אליהם בעת מיקס:

 

טיפול בתדרים ומיסוך במיקס

איקוולייזר, FabFilter Pro-Q 3 - מכללת BPM

בין אם המיקס אקוסטי/מבוסס-הקלטות או אלקטרוני/מבוסס פלאגינים ודגימות (קראו את המדריך שלנו על סאמפלינג), סאונדים במצבם הגולמי לרוב יכללו המון מידע אודיו ויהיו עשירים בתדרים. מה שנשמע בפני עצמו כדבר חיובי יכול להתברר כבעיה במיקס עקב בעיית המיסוך, לפיה כאשר שני אלמנטים או יותר יהיו בעלי נוכחות מרובה באזור תדרים מסוים, לרוב אחד מהסאונדים האלה יישמע יותר על חשבון האחר, ויצור תוצאה שנשמעת מטושטשת ולא ברורה ביחס בין אותם ערוצים.

לכן הטיפול בתדרים ברוב המקרים יתחיל בעבודה עם איקוולייזר (Equalizer, או בקיצור, EQ). מטרת ה-EQ בשלב הזה תהיה הנחתה עד הסרה מוחלטת של תדרים שפחות הכרחיים לתפקיד שסאונד מסוים ממלא במיקס. לדוג’: יכול להיות שבערוץ גיטרה חשמלית יתווספו המון תדרים נמוכים, בין אם עקב שיטת ההקלטה או הסאונד המסוים של הגיטרה המוקלטת. במידה ויש במיקס גם כלי באס שאחראי לספק תדרים נמוכים, ניתן להשתמש ב-EQ על מנת להסיר את התדרים הנמוכים של הגיטרה החשמלית, חוסר שכאשר נעשה בחוכמה לא יורגש עקב המילוי באזור התדרים הזה שמבצע כלי הבאס.

טיפול נוסף שניתן לבצע הוא הגברה של תדרים המדגישים את תכונות הסאונד של האלמנט עליו אנו עובדים, זאת גם באמצעות EQ. לעיתים בהגברה נעדיף להשתמש ב-EQ שמדמה מכשירי EQ אנלוגיים, זאת כדי ליצור הגברה שתרגיש טבעית יותר בזכות ההעשרה ההרמונית שתתבצע בנוסף להגברה (עוד על העשרה הרמונית בהמשך).

את שני התהליכים הללו אין לבצע באופן של ברירת מחדל – חשוב להקשיב כדי להבין אילו סאונדים במיקס זקוקים לכך או יוחמאו ממנו.

 

מה זה דינמיקה במיקס?

מימד הדינמיקה, הנקרא גם טווח דינמי, מתאר את ההתנהגות והשינוי בעוצמה של סאונד מסוים לאורך זמן. קיימים סאונדים שיוחמאו מדינמיקה המורכבת מהבדלי עוצמה מהירים ומשמעותיים (לדוג’: תופים), לעומת אלמנטים שניתן לצמצם את הטווח הדינמי שלהם ואין הדבר יפגע במהות הסאונד ובצורה בה צריך אותו סאונד לתפקד במיקס (לדוג’: פאד סינתיסייזר). לדינמיקה תפקיד וחשיבות דומה לתדרים, שכן אם המיקס שלנו יהיה מרובה באלמנטים עם דינמיקה מאוד בולטת, תתרחש תופעה דומה למיסוך בה תחושת המקצב של היצירה תהיה לא ברורה וסאונדים מסוימים יקחו את הפוקוס מאחרים בצורה שלא בהכרח תחמיא למיקס.

תכונה נוספת שניתן לשייך למימד הדינמי היא תחושת היציבות בתוך המיקס. חשוב להשתמש בכלים לשליטה בדינמיקה על מנת שהאיזון שניצור בין האלמנטים השונים במיקס יישמר לאורך זמן ועם השינויים בו. בנוסף, הטווח הדינמי בהרבה מקרים נותן את תחושת המציאותיות של כל אלמנט – דבר שיכול להעלם בשימוש לא מושכל בכלים אלו. לדוג’: כאשר מבצעים הקלטת שירה, באופן טבעי יהיו חלקים ביצירה בהם ישירו חזק יותר ופחות, מה שמצדיק השארה של טווח דינמי כדי להרגיש את התנועה האנרגטית לאורך היצירה, אך ללא טיפול דינמי ההבדל יוכל להיות קיצוני באופן שאינו פרופורציונלי, ויגרום לכך שיישמעו חזקים מדי בחלקים מסוימים של היצירה וחלשים מדי בחלקים אחרים.

שימוש נוסף שיהיה רלוונטי בעיקר במיקס מבוסס-הקלטות (עם דגש על מיקס להופעה חיה) הוא צמצום רעשים ודליפות לא רצויות מערוצי מיקרופונים שקלטו אודיו מעבר למה שהיו מיועדים – דבר שיכול לפגוע בתחושת האיזון במיקס.

חשוב לציין שלמרות שקיימים כללי אצבע לגבי אילו כלים יוחמאו יותר מטיפול דינמי מסוים ואילו פחות, אין כלל גורף לכל יצירה מוזיקלית מכל הסוגים. באותה מידה בה חשוב לדעת איך להרחיב ולצמצם טווח דינמי, חשוב גם לדעת איך ליישם את הידע הזה לסגנון המוזיקלי של היצירה וכוונתו של האמן. לדוג’: כאשר מבצעים מיקס היפ-הופ, לרוב יהיה דגש על תופים עם מעטפת ועוצמה שייחשבו קיצוניים בהשוואה למיקס בסגנון אקוסטי יותר, כמו פולק.

לטובת שליטה בטווח הדינמי של סאונד קיימים מספר כלים, שהמרכזיים בהם הם קומפרסור, אקספנדר, לימיטר וגייט. קיימים כלים נוספים כמו מעצב מעטפת / מעצב טרנזיינטים (Envelope Shaper / Transient Designer) שיבצעו אפקטים דומים עד זהים. כל אחד בדרכו שלו ישנה את ההתנהגות הדינמית של הסאונד המטופל, בין אם דרך הגברה של החלק העוצמתי בסאונד לעומת החלש (אקספנדר), הנחתה של החלק העוצמתי בסאונד (קומפרסור, או לימיטר לטיפול קיצוני יותר) או השתקה של החלקים השקטים יותר בסאונד (גייט).

הכלים האלה ישמשו אותנו כדי ליצור מצב בו ברור אילו אלמנטים יקחו חלק יותר מרכזי במתן תחושת הקצב של היצירה, וכל אלמנט נשאר ברמת דומיננטיות נשלטת לאורך היצירה, ללא פגיעות לא רצויות בתחושת הטבעיות של האלמנטים.

 

צפו בבנקו מנדיל, מרצה למיקס ומאסטרינג במכללת BPM, מדגים שליטה בדינמיקה דרך שימוש בכלים שונים ומצבים שונים

מיקס לקיק דראם מול באס

טכניקת מיקס, הוספת פאנץ’ לקיק דראם

מה זה עושר הרמוני במיקס?

כלי העשרה הרמונית, Soundtoys Decapitator - מכללת BPM

לכל סאונד יש תוכן הרמוני מסוים, הבא לידי ביטוי בצורה של תדרים שונים בהם יהיה לסאונד נוכחות. בהרבה מקרים, סאונדים בצורתם הגולמית (במיוחד אם הוקלטו באמצעים דיגיטליים) יישמעו “קרים” – תחושה שנובעת לרוב מחוסר עושר הרמוני. תחושת ה”קור”, שמאוד נפוצה בקרב סאונדים שמטופלים במערכות סאונד מודרניות, היא עקב ההתרגלות לסאונד לאחר התהליך שהיה עובר בעבר באופן מובנה בעת שימוש בציוד אנלוגי ישן יותר (כמו מיקסרים, פרה-אמפים ופיסות ציוד שונות דרכן הסאונד היה מוקלט ו/או מעובד). מערכות אנלוגיות היו מבצעות תהליך של העשרה הרמונית, שנתן באופן ברירת מחדל לאלמנטים השונים סאונד עשיר שלרוב מתואר כ”חם”. המון מהכלים המודרניים המדמים כלים אנלוגיים ישנים, יבצעו העשרה הרמונית מסוימת גם אם מדובר בכלי שמטרתו שונה, כמו שליטה בטווח דינמי, במטרה להקנות לסאונד המטופל את תחושת ה”חום” האנלוגית.

לכן בטיפול בסאונד שהוקלט דיגיטלית ונשמע “קר”, הדרך להקנות לסאונד את תחושת ה”חום” היא דרך ביצוע תהליך העשרה הרמונית. לשם העשרה הרמונית קיימים מספר כלים בהמון סוגים ושמות, אך הנפוצים ביותר ייקראו דיסטורשן, סאטורייטור או אוברדרייב. כלים אלה מדמים את האפקט שהרבה מאיתנו מכירים מעולם הגיטרות החשמליות – סאונד הדיסטורשן, שנוצר עקב אמצעי הגברה שנדרש ליצור סאונד בעוצמה שגדולה יותר ממה שמפרטו הטכני מאפשר לו, ולבסוף הפך לאחד מהאפקטים האומנותיים הנפוצים ביותר בעולם המוזיקה.

שימוש בכלי העשרה הרמונית לרוב יצטרך להיות זהיר – לאפקטים מהמשפחה הזאת יש נטייה לייצר תוצרי-לוואי (ארטיפאקטים) ולהבליט תכונות בסאונד שלפעמים אינם רצויים. לכן חשוב לבצע שימוש מושכל ועדין בכלי העשרה הרמונית, ובהרבה מקרים גם בליווי EQ בו נשתמש כדי לווסת את התוצאה החריפה שיכולה להתקבל.

 

סאונד מדמה-אנלוג, צפו בשיעור עם בנקו מנדיל על הכלים של אקוסטיקה אודיו

 

רוחב סטריאופוני במיקס

כלי לעיצוב סטריאו, iZotope Ozone Imager - מכללת BPM

עד לפני כמה עשרות שנים, כלל המיקסים והיצירות עובדו ושוחררו לעולם בפורמט של ערוץ אחד בלבד, בתצורה שנקראת מונו. עם התפתחות הטכנולוגיה, נכנסה תצורת הסטריאו כסטנדרט מקובל בשנות ה-70, ויצרה מצב עבודה המבוסס על שני ערוצים מרכזיים, ימין ושמאל, דרך שימוש בשני רמקולים שביכולתם להשמיע מידע מוזיקלי אינדיווידואלי לכל רמקול.

הסטריאו מוסיף מימד שלם למיקס המאפשר הסתכלות רוחבית (מימין לשמאל) ושיבוץ של הסאונדים השונים במיקס לרוחב התמונה, אך גם את תהליך העבודה הזה יש לעשות בחוכמה. ההפרדה בין אלמנטים לרוחב תמונת הסטריאו יכולה ליצור אשליה של סאונדים שנשמעים כאילו הם עובדים בצורה טובה אחד עם השני, למרות שללא ההפרדה הסטריאופונית כנראה שהיו ממסכים אחד את השני – לכן חשוב לטפל בבעיות מיסוך ודינמיקה לפני שאנחנו משבצים אלמנטים לרוחב הסטריאו דרך צידוד (Panning).

כיום קיימים כלים המסייעים לתחושת רוחב ברמת הסאונדים האינדיווידואלים, שלרוב יקראו מעצבי סטריאו (Stereo Imager) – בהם משתמשים כדי ליצור תמונה סטריאופונית רחבה יותר, ואף ליצור מימד נוסף של התפתחות ביצירה דרך הצרה והרחבה של תמונת הסטריאו בחלקים שונים ביצירה.

 

חלל במיקס

ריוורב, Valhalla Vintage Verb - מכללת BPM

עוד לפני המצאת הסטריאו, עלה הצורך לתת לסאונדים תחושת חלל, המעבירה תחושה כאילו (או באמת) סאונד מסוים נוגן והוקלט בחלל בעל תכונות אקוסטיות שונות ממה שהוקלט בפועל. התוצר הגולמי של רוב הסאונדים במיקס יהיה סאונד שהוקלט בסביבה מטופלת-אקוסטית שמטרתה להישמע כמה שיותר “יבשה” (כלומר חסרת תחושת חלל).

אך במידה והמיקס מכיל מקהלה ששרה שירה גרגוריאנית באולפן מטופל אקוסטית, איך ניתן לגרום להקלטה להישמע אותנטית ללא ההדהוד הארוך של מבנה כמו קתדרלה? לשם כך, קיימים מספר כלים המספקים תחושת חלל לאלמנטים העוברים דרכו, כשהמרכזי בהם הוא ריוורב, יחד עם אפקטים נוספים שיכולים לשרת מטרות אלה, כמו דיליי. אפקטים אלה יבצעו נגינה מחדש של הסאונדים העוברים דרכם, בין אם דרך נגינת החזרים בצורה ריתמית עם דיליי, או בצורה החזרים המנוגנים בצורה מפוזרת ואלגוריתמית דרך ריוורב.

שימוש מושכל באפקטים אלה יכול לשרת גם מטרה אומנותית (ואף הוביל לצמיחתם של ז’אנרים מוזיקליים המבוססים על שימוש אינטנסיבי באפקטים אלו, דוגמת דרים-פופ), וגם מטרה טכנית, שהיא תחושת החלל שגורמת לסאונדים במיקס להישמע כמה שמתואר כ”תלת-מימדיים”. קראו את המדריך שלנו למיקס Reverb כדי לקבל כמה טיפים חשובים לעיצוב תחושת החלל במיקסים שלכם!

 

צפו בשיעור מיקס אונליין עם בנקו מנדיל

 

טכניקות מיקס

מעבר לטיפול הלינארי הבסיסי שיש לבצע לכל אלמנט במיקס, קיימים סוגים שונים של עיבוד שמייעלים את תהליך המיקס:

 

עיבוד מקבילי (Parallel Processing)

איך עובד עיבוד פרללי? - מכללת BPM

צורת העיבוד הסטנדרטית לרוב תהיה עיבוד לינארי, לפיו הסאונד כפי שיישמע לאחר הטיפול באמצעות הכלים השונים בהכרח יישמע על חשבון הסאונד הלא-מטופל. במקרה של המון מהמעבדים השונים, מדובר בעיקרון עבודה שהוא רצוי, אך קיימים סוגים שונים של עיבוד שיחמיאו יותר לסאונד דרך התווספות על המקור, ללא “דריסה” של הסאונד לפני הטיפול.

עבודה מסוג זה מתאפשרת ע”י עיבוד מקביל, המאפשר לנו לקבוע את האיזון בין התוצאה של העיבוד שאנו מבצעים לבין הסאונד שלפני. ניתן לעשות זאת דרך פתיחת ערוץ נפרד (שלרוב יקרא ערוץ שליחה / חזרה, או Aux) בו ניתן לבצע עיבוד מסוים לסאונד  בצורה שלא תשפיע באופן ישיר על המקור, או דרך שימוש באפקטים המאפשרים עיבוד מקביל באופן מובנה דרך פרמטר הנקרא ‘Dry / Wet’. לדוג’: בריוורב בהרבה מקרים נהוג להשתמש בצורה מקבילה עקב האפקט הקיצוני שיכול להיות לו על הגוון של הסאונד העובר דרכו. דרך עיבוד מקביל, מתאפשרת הוספה של את תחושת החלל בנוסף לסאונד הקיים, זאת ללא פגיעה בגוון או בעוצמה של הסאונד המעובד.

 

עיבוד מיד/סייד (M/S)

מה זה מידסייד (Midside)? - מכללת BPM

בעבודה בתצורת סטריאו, באופן טבעי נחשוב על סאונד בצורה של נוכחות בערוצי הימין והשמאל (או מרכז, כלומר נוכחות שווה בשני הערוצים). אך עם הזמן עלה הצורך בחשיבה שונה, המציגה חלוקה של הסאונד לאמצע (החלק של הסאונד המופיע במרכז התמונה הסטריאופונית בלבד) וצדדים (החלק של הסאונד המופיע בערוץ השמאלי ו/או הימני בלבד).

לשם טיפול בתצורה זו קיים עיבוד מיד/סייד, שמאפשר לנו, דרך חלוקת הסאונד לאמצע וצדדים, לבצע סוגי עיבוד שבכל תצורה אחרת יכלו להיות הרסניים למיקס. לדוג’: במיקס מסוים יש גיטרות אקוסטיות שנוספו כדי לתת למיקס תחושת רוחב וחיזוק של ההרמוניה ביצירה, אך הרבה מהתדרים של הגיטרות מתנגשים עם ערוץ השירה שנמצא במרכז המיקס. דרך עיבוד מידסייד, ניתן להסיר את התדרים המתנגשים עם הזמר מערוץ המיד שבמרכז התמונה (שם ממוקם ערוץ השירה), ולהגביר אותם כפיצוי בערוצי הצדדים שם אין נוכחות של ערוץ השירה.

 

עיבוד קבוצתי (Mix Buss Processing)

מעבר לעבודה פרטנית על כלל האלמנטים במיקס שלנו, המון מהעבודה שבסופו של דבר תיתן למיקס את תחושת הגימור וההדבקה שאנחנו רגילים לשמוע במיקסים מקצועיים תהיה דווקא עבודה גורפת ברזולוציות של עבודה קבוצתית. עיקרון זה הוא אחת הסיבות המרכזיות לביצוע עבודת ארגון במיקס וחלוקה לגרופים – קבוצות ערוצים בעלי תכונות דומות גם לרוב יוחמאו מאותו עיבוד, ולכן ניתן לבצע אותו באופן גורף יותר מרמת הערוץ הבודד. מצד שני, מכיוון שהעבודה גורפת יותר, חשוב לבצע אותה ברגישות רבה, שכן תהליך שיבוצע לא כראוי עלול להיות הרסני לחלק נכבד מהמיקס.

כשמגיע השלב בו מתבצע עיבוד על מיקס באס (באס מלשון Buss, ערוץ אודיו שמסכם בתוכו אודיו של מספר ערוצים, שלא להתבלבל עם הבאס ככלי הנגינה), באפשרותנו לבצע פעולות גורפות שיכולות לפתור בעיות באופן אינטואיטיבי יותר מעבודה פרטנית על כל אלמנט במיקס, או להשתמש בכלים שונים באופן קבוצתי במטרה ליצור תחושת “הדבקה” בין אלמנטים שאמורים להשמע אחידים ביניהם. ניתן להשיג זאת דרך שימוש בכלים מאוד דומים לכלים בהם משתמשים באופן פרטני – EQ, שליטה דינמית, העשרה הרמונית ואף חלל. אך ההבדל הוא שבהמון מקרים נשתמש באפקטים המיועדים בהגדרה לעבודה גורפת יותר, ולרוב הדבר יוזכר בשם שלהם. לדוג’: קומפרסור המיועד לעבודה קבוצתית לרוב ייקרא Buss Compressor או Glue Compressor.

 

עבודה בריאה ונכונה במיקסים

מיקס ומאסטרינג הוא תהליך מורכב שיכול בקלות להשתבש אם לא נעבוד בצורה נכונה. קיימים מספר משתנים אשר יכולים לפגוע באובייקטיביות וביכולת לבצע מיקס ומאסטרינג בצורה נכונה: אשליות פסיכו-אקוסטיות, עבודה בחדר שאינו מטופל אקוסטית (או לחילופין כל אמצעי המאפשר רפרנס אמין לביצוע העבודה), עקומת פלטשר-מונסון ועוד רבים אשר משפיעים על הצורה בה תיתפס את תמונת השמע ולפיה תבוצע עבודת המיקס.

לכן חשוב לקרוא את המדריך שלנו לביצוע מיקס בצורה נכונה ובריאה

 

מיקס ומאסטרינג, צפו בסדנאות שונות בנושא שהתקיימו במכללת BPM

ג’ורדן שולץ

לירון שפר

דן זיתון

איזה ציוד צריך לביצוע מיקס ומאסטרינג?

ציוד מיקס ומאסטרינג - מכללת BPM

למרות שמיקס ומאסטרינג הוא תחום טכני שיבוצע בעיקר דרך כישורים שנרכשים לאורך זמן ואימון של יכולת ההקשבה, קיימות סביבות אידיאליות יותר מאחרות לביצוע מיקס ומאסטרינג, וכלים טכניים המיועדים לביצוע מיטבי של עבודה מהסוג הזה.

 

טיפול אקוסטי בחלל


אחד המרכיבים החשובים ביותר לביצוע מיקס מאוזן ונכון הוא ביצוע התהליך בחלל שעבר טיפול אקוסטי. החדר הממוצע שלא עבר טיפול אקוסטי לרוב יכיל תכונות אקוסטיות שונות שייצרו תמונת סאונד לא מדויקת בעת השמעת סאונד בחלל – הדבר יבוא לידי ביטוי בחוסר איזון בין התדרים השונים (תדרים מסוימים מוגברים יותר לעומת אחרים שיהיו מוחלשים) וזמן הדהוד שעלול ליצור תמונת שמע מטושטשת.

לכן חשוב לעשות צעדים שמטרתם טיפול מקצועי בבעיות הללו. אמנם אפשר לנסות לבצע מיקס ומאסטרינג בחדר לא מטופל, אך סביר להניח כי אפילו למקצוענים עם ניסיון של שנים בתחום יהיה קשה לגבש תמונת סאונד אובייקטיבית שמשקפת את הבעיות במיקס בצורה שיהיה פשוט לפתור אותן.

לכל הבעיות האלו קיימים אמצעים שונים שניתן ליישם על חלל העבודה במטרה לפתור אותן – מומלץ להתייעץ עם אקוסטיקאי מומחה כדי להבין מה בעייתי בחלל בו עובדים ולקבל אפשרויות לפתרונות.

רוצים לדעת עוד? קראו את מדריך האקוסטיקה למתחילים

 

צפו בסדנה מקצועית בנושא מוניטורים ואקוסטיקה אולפנית עם נציג ג’נלק, מיצרניות המוניטורים המובילות בעולם

 

מוניטורים / רמקולים אולפניים

אחד מאביזרי המיקס והמאסטרינג החשובים ביותר הם באופן טבעי הרמקולים בהם משתמשים לטובת ביצוע העבודה. רמקולים מסחריים שמיועדים לשימושים כמו מערכת קולנוע ביתית או מערכת הגברה במועדון לרוב יתנו לסאונד שישמיעו גוון נוסף שמטרתו להגביר את הנאת המאזין. לעומת זאת, במיקס ומאסטרינג לרוב עדיף להשתמש ברמקולים האולפניים, הנקראים בשפה המקצועית מוניטורים, ומטרתם לספק תמונת סאונד כמה שיותר מדויקת ושקופה, כך שנוכל לבצע עבודה מדויקת ואובייקטיבית.

אמנם ניתן לבצע מיקס בכל רמקול שנבחר כל עוד טכנאי המיקס מכיר היטב את הרמקולים ואת שינויי הגוון שהם מחילים על הסאונד שעובר דרכם, אך כמו במקרה של טיפול אקוסטי, יהיה קשה יותר משמעות לגבש תמונת סאונד אובייקטיבית שתאפשר ביצוע מיקס בצורה נכונה.

 

צפו בעמית מגן, מרצה לסאונד במכללת BPM, מסביר על מוניטורים וטיפול אקוסטי

 

כרטיס קול מקצועי


כרטיס הקול של המערכת בה משתמשים לביצוע המיקס והמאסטרינג הוא פרמטר מאוד חשוב במשוואה. אמנם כל מחשב מגיע באופן מובנה עם כרטיס קול, אך לרוב כרטיסי הקול המובנים יבצעו את עבודתם בצורה פחות איכותית מכרטיס קול אולפני מקצועי.

כרטיס הקול האולפני אחראי על ביצוע ההמרה של הסאונד, בין אם סאונד שנכנס כאשר מוקלט מידע, או האיכות בה ניתן לייצא אודיו ולהשמיע אותו מהרמקולים. אמנם אפשר לבצע מיקס עם כרטיס קול לא מקצועי עם אוזן מספיק מאומנת, אך כמו כל מיני משתנים אחרים, תמיד חשוב לשאוף לקבל את הפלטפורמה הטובה ביותר שתאפשר להסתמך באופן ישיר על מה שמושמע.

 

מאסטרינג

מאסטרינג יהיה החלק האחרון בתהליך המיקס והמאסטרינג, ובמסגרתו מבוצעות פעולות מיקס באופן גורף על כלל ערוצי המיקס. מטרת המאסטרינג היא ביצוע ליטושים אחרונים דרך עיבוד המתאים לעבודה קבוצתית, ובעיקר התאמת העוצמה של היצירה לפלטפורמות ההאזנה השונות דרך שימוש בכלים לשליטה בטווח דינמי בשילוב אמצעים לניטור עוצמה (Metering Tools), שייתנו תמונה מדויקת של עוצמת הקטע לאורכו.

להסבר מורחב יותר על מאסטרינג קראו את המדריך שלנו

 

למה מאסטרינג חשוב?

Mastering לפלטפורמות השונות - מכללת BPM

מאסטרינג הוא חלק הכרחי בתהליך הגימור של היצירה. בהרבה מקרים, המאסטרינג ייעשה על ידי טכנאי מאסטרינג חיצוני, שיהווה אוזן אובייקטיבית למיקס ויוכל לסייע למבצע/ת המיקס לתקן ולשפר דברים שאולי לא שם/ה לב אליהם עקב אותה חוסר אובייקטיביות שניתן להגיע אליה בעת ביצוע של מיקס לאורך זמן. עצם המעבר לשלב המאסטרינג (בצורה המומלצת של ייצוא כלל ערוצי המיקס לקובץ אחד שיטופל בפרויקט נפרד) מאפשר האזנה אובייקטיבית יותר ומתן תשומת לב לדברים הניתנים לשיפור שהתפספסו במהלך המיקס.

בנוסף, כיום קיימות פלטפורמות רבות להאזנה למוזיקה, במיוחד בעידן הסטרימינג. לכל אחת מהפלטפורמות האפשריות להשמעה של היצירה (ספוטיפיי, אפל מיוזיק, יוטיוב, סאונדקלאוד ועוד רבים) קיים סטנדרט, לעיתים שונה מהסטנדרט של חברותיה, לעוצמה בה אידיאלי שהיצירה תהיה כאשר נעלה אותה לשם. רוב הפלטפורמות אליהן נעלה יצירה שלא עומדת בסטנדרט יבצעו פעולות על היצירה שישנו את העוצמה ולעיתים אף את הסאונד שלה כדי לבצע התאמה. לכן יוקדש חלק ניכר מהמאסטרינג להכנת קבצי מאסטר שונים של היצירה אשר עומדים בסטנדרטים השונים ע”פ הפלטפורמות אליהן מתכוונים להעלות את היצירה.

חשוב לציין שלמרות שברוב המקרים המאסטרינג יהיה תהליך קצר יותר מהמיקס, תהליך המאסטרינג נחשב בהמון מובנים לא פחות מורכב מהמיקס, וחשוב להכיר אותו לעומק.

הורידו את המדריך החינמי שלנו למיקס ומאסטרינג

מיקס ומאסטרינג, המדריך המקיף לעריכת סאונד מתקדמת - מכללת BPM

צפו בפלייליסט סרטוני הדרכה למיקס ומאסטרינג