קומפרסור (Compressor), מדריך סאונד למתחילים

הקומפרסור הוא אחד האפקטים הבסיסיים והנפוצים ביותר בעולם המוזיקה, ואנחנו שומעים את האפקט שלו ברוב המוחלט של היצירות, השירים וההפקות מכל הז’אנרים. במאמר זה נסביר מהו הקומפרסור, לאיזה מטרה הוא משמש, מה הפרמטרים דרכם שולטים בו ודרכים ליישום בהפקות שלכם.

 

רוצים ללמוד סאונד והפקה בצורה מקצועית? לפרטים על מסלול BSP המקיף להפקה מוזיקלית במכללת BPM

 

מה זה קומפרסור בתחום הסאונד וההפקה?

הקומפרסור (Compressor) הוא אפקט לעיבוד סאונד אשר מטרתו שליטה בטווח הדינאמי (Dynamic Range) של הסיגנל שעובר דרכו. במידה ולא ברור, טווח דינאמי הוא ההבדל בין העוצמה החזקה ביותר של הסיגנל לבין החלשה ביותר.

לדוגמה: הקלטנו שירה שמתחילה בווליום מסוים בבתים, אך עם עליית האנרגיות בפזמון, הזמר שר חזק יותר ועלה בעוצמה שלו. סביר להניח שהתוצאה שתתקבל תהיה בעלת טווח דינאמי רחב. למעשה, גם אם השירה הוקלטה במטרה להישאר בווליום אחיד, הבדלי הווליום ברמת המיקרו (כמו בין חלקים שונים של המשפט) תביא לטווח דינאמי לא קטן.

 

תפקיד הקומפרסור

קומפרסור חינמי מומלץ - מכללת BPM

כאן נכנס לתמונה הקומפרסור, שדרך שליטה בפרמטרים שלו מטרתו הבסיסית ביותר היא לבצע פעולה פשוטה: להחליש את העוצמות החזקות, ולפצות על ההחלשה עם חיזוק העוצמות החלשות.

הקומפרסור מבצע זאת דרך בחירה של תקרת עוצמה, אשר כל חלק מהסיגנל אשר עובר את אותה עוצמה יונמך ע”פ פרמטרים שתקבעו, מה שיחליש את הסיגנל. לאחר ההחלשה מתבצע פיצוי על כך בעזרת פרמטרים נוספים.

חשוב לציין שלקומפרסור קיימים עוד שימושים רבים, אך בתור התחלה חשוב לדעת על השימוש של איזון טווח דינאמי, שכן הוא הבסיסי ביותר.

 

מה התוצאה המתקבלת משימוש בקומפרסור?

קומפרסור, המדריך למתחילים - מכללת BPM

הקומפרסור בשימוש נכון ייתן לנו סיגנל יציב יותר, שלעומת הסיגנל הממוצע הלא מטופל, לא סובל מהתופעה הטבעית של סיגנל שלפעמים מאוד בולט במיקס ולפעמים נבלע עקב חוסר היציבות שלו. כמובן שהדבר לא ייפתור בעיות כמו מיסוך (Masking), שנובע מהתנגשות של 2 סיגנלים אשר מנגנים באותו טווח תדרים, אך כל עוד זה תלוי בווליום, הקומפרסור לגמרי יעשה את העבודה.

חשוב לציין שאת האפקט של קומפרסור לא תמיד קל לשמוע. במיוחד לאוזן לא מאומנת של מתחילים, מדובר במעבד דינאמי שאת האפקט שלו בעיקר מרגישים בתמונה הגדולה, ועם אימון האוזן מבינים שגם בהרבה מקרים יש לו השפעה גדולה על הסאונד.

מה הכוונה? מעבר לכך שיש המון סוגי קומפרסורים, שחלקם גם מטרתם לבצע עיוות מסוים לצליל ולהעשיר אותו הרמונית, גם לקומפרסורים מהסוג השקוף יש נטייה להוציא פרטים קטנים בהקלטה שלא נשמע על סיגנל לא מטופל. נשימות, רעשי רקע בחדר, חריקת מיתרים ועוד כולם אלמנטים שנוטים להציף בשימוש בולט בקומפרסור, לטובה ולרעה.

 

Compressor, פרמטרים

קומפרסור, המדריך למתחילים - מכללת BPM

ברוב המוחלט של הקומפרסורים שתראו, קיימים מספר פרמטרים קבועים אשר לא יישתנו והנם אחראיים על הפעולה הבסיסית של הקומפרסור אותה פירטנו בפסקה מעל.

 

סף עוצמה (Threshold)

הטרשהולד הוא אותה “תקרה” שקובעת שהחל ממנה הקומפרסור מתחיל את עבודתו, ונמדדת בדציבלים (dB). לדוגמה: יש לי ערוץ תופים אשר בעוצמותיו החלשות מגיע לעוצמה של מינוס 20dB, ובעוצמותיו החזקות למינוס 5dB. במידה ואקבע טרשהולד של מינוס 10dB, הקומפרסור יבצע הנחתה רק כאשר הסיגנל יגיע לעוצמות של מינוס 10dB ומעלה.

 

התקף (Attack)

בדומה למעטפת (Envelope) המאפיינת התנהגות של צליל לאורך זמן, גם הקומפרסור עובד עם מעטפת. האטאק, אשר נמדד בשניות\מילי-שניות\מיקרו-שניות) ייקבע כמה זמן מרגע שהסיגנל עבר את הטרשהולד יגיע הקומפרסור להנחתה מקסימלית. כלומר, אם קבעתי Attack של 10 מילי-שניות, הקומפרסור יתחיל לעבוד ברגע שהסיגנל עבר את הטרשהולד, אך ייקח לו 10 מילי-שניות להגיע להנחתה בעוצמה שנקבעה ע”פ הפרמטרים שנפרט בהמשך.

פרמטר זה חשוב מאוד, שכן הוא עלול להשפיע מאוד על הסאונד שעובר דרכו. לדוגמה, אטאק מהיר במיוחד באלמנטים פרקסיביים כמו תופים, שמגיעים לשיא העוצמה שלהם כבר בהתחלה שלהם, ינחית גם את שיא העוצמה הזה ובכך עלול לפגוע באופי ה”פאנצ’י” שלהם, שבהרבה מקרים נרצה לשמר. לכן במקרים כאלה לרוב נבחר בזמני אטאק גדולים יותר, כדי להרחיק את פעולת הקומפרסור אל מעבר לשלב הפיק הראשוני.

 

שחרור (Release)

פרמטר נוסף שדומה למעטפת (Envelope) הוא השחרור. השחרור ייקבע כמה זמן מרגע ירידת עוצמת הסיגנל אל מתחת לת’רשהולד, ייקח לקומפרסור לסיים (באופן הדרגתי) את ההנחתה שלו. מדובר בפ’יצר מאוד מרכזי באופן הפעולה של הקומפרסור.

לדוגמה: אם יש לנו גיטרה שמנגנת אקורד במשך 3 שניות, ונבחר זמן ריליס של 2.5 שניות, הקומפרסור יסיים את פעולת ההנחתה שלו חצי שנייה לפני סיום האקורד. לעומת זאת, בהנחה ובסיום 3 השניות הללו הגיטרה מנגנת אקורד נוסף, ובחרנו זמן ריליס של 3.5 שניות לדוגמה: ההנחתה תמשיך ותגלוש גם לנגינת האקורד השני ותנחית גם אותו.

עיקרון זה מסביר למה חשוב מאוד לשים לב לריליס. זמני השחרור השונים עלולים ליצור ריתמיקה מסוימת שנוצרת דרך זמני ההנחתה שעלולים להתנגש עם הריתמיקה של השיר, דבר שעלול ליצור סאונד מבלבל ולא עקבי וסביר להניח כי לא נרצה בסאונד שלנו.

 

יחס (Ratio)

הריישיו תפקידו לקבוע את עוצמת ההנחתה, ונמדד ביחס של 1:X (כאשר X = מספר המסמל את עוצמת ההנחתה). בריישיו של 1:3 לדוגמה, על סיגנל שיעבור את הטרשהולד ב-3dB, נקבל בפועל הנחתה שתשאיר רק 1dB, כלומר הונחתו מהסיגנל 2db של עוצמה.

לדוגמה: יש לי הקלטה של חצוצרה, קבעתי את הטרשהולד על מינוס 10dB, עם ריישיו של 1:5, ובשלב מסוים החצוצרה הגיעה לעוצמה של מינוס 5dB (כלומר 5dB מעל הטרשהולד). במצב הזה (בהתאם לעיכוב ושחרור שנקבע ע”פ הפרמטרים של האטאק והריליס) הקומפרסור יבצע הנחתה של 4dB, ככה שאותו קטע חצוצרה יגיע לעוצמה סופית של מינוס 9dB.

 

עוצמת פיצוי (Make-Up Gain)

המייק-אפ גיין תפקידו לפצות על כל מידע הווליום שהוחסר בעקבות ההנחתות בתפקיד. המייק-אפ גיין הינו קבוע, כלומר מרגע שקבענו לדוגמה מייק-אפ גיין של 3dB, הסיגנל כולו יוגבר בעוצמה הזאת, ללא קשר לרגעים בהם הוא מונחת או לא.

חשוב לציין שההגברה מתבצעת לאחר ההנחתה, כלומר למייק-אפ גיין לא תהיה השפעה על התנהגות הקומפרסור בעת הנחתה. בנוסף, בהרבה קומפרסורים קיימת אפשרות למייק-אפ גיין אוטומטי, אשר מחשב כמה הנחתה בוצעה על הסיגנל שלכם ונותן פיצוי קבוע בהתאם.

 

ברך (Knee)

כמו שאמרנו מקודם, פרמטר האטאק בקומפרסור שולט במשך הזמן מרגע תחילת עבודת הקומפרסור ועד הגעתו להנחתה מקסימלית. אז חברו הטוב של האטאק הוא ה-Knee, שמשפיע על התנהגות אותה עקומה שקובעת את ההדרגה הזאת.

בגדול נגיד של-Knee יש 2 מצבים: Soft Knee, אשר נשתמש בו כאשר נרצה הדרגתיות עדינה לסיגנלים שנרצה לשמר בהם אלמנטים פרקסיביים בולטים, ו-Hard Knee אשר נשתמש בו כאשר נרצה הדרגתיות אגרסיבית יחסית לכדי הנחתה מקסימלית בסיגנלים אשר לא חשוב לנו לשמר את הפרקסיביות שלהם.

 

קומפרסור, סיכום

אפקט הקומפרסור מעבד את הערוצים שלכם בצורה שאינה תמיד שמיעה באופן מיידי, אך בתור אחד הכלים הפופולאריים ביותר בעולם הסאונד, עם הזמן תבינו כמה עוצמה יש במכשיר הזה. למעשה, יש המגדירים את השימוש בקומפרסור כמן אומנות קטנה בתוך עולם הסאונד, ולהמון מפיקים ואנשי סאונד לוקח שנים להבין לעומק את האפקט שלו.

 

חולמים להיכנס לעולם הסאונד וההפקה? לפרטים המלאים על מסלול BSP המקיף להפקה מוזיקלית לחצו כאן

 

למדריכים נוספים על אפקטים:

מיקס ומאסטרינג, מאגר מדריכים וטיפים

אפקטים ומעבדים בעולם הסאונד, מבוא

EQ (איקוולייזר), מדריך למתחילים

EQ (איקוולייזר), טכניקות הפקה

ריוורב (Reverb)

דיליי (Delay)

ריוורב ודיליי, טכניקות הפקה

סאונד ומיקס ריוורב (Reverb)

קומפרסור (Compressor)

העשרה הרמונית