מיקס בעולם הסאונד, מדריך למתחילים

חלק בלתי נפרד מתהליך ההפקה המוזיקלית של כל יצירה שנשמע יהיה המיקס. הטכנולוגיות ההולכות ומתפתחות מביאות איתן דרכים חדשות לקחת עיבודים, מרובי-כלים ומעוטי-כלים כאחד, ולגרום להם להישמע כחטיבת סאונד אחת, מתפקדת וחיה וחשוב מכל – מעבירה את המסר והרגש של היצירה הלאה אל המאזין. במהלך המדריך נדבר על מהו מיקס, מדוע הוא חשוב וכיצד ניגשים לתחילת מיקס ביצירה.

 

 

מהו מיקס?


מיקס הוא סך התהליכים שנעביר את כל האלמנטים ביצירה המוזיקלית על מנת שיעבדו טוב יחדיו מבחינת הסאונד שלהם וייצרו תמונת שמע שסוחפת את המאזין אליה ומדגישה את הסיפור המוזיקלי שמנסה לספר. במובן הפרקטי, מדובר בטיפול סאונד פרטני וטכני במיוחד (אך אומנותי לא פחות), אשר בסופו המטרה פשוטה למדי – להגביר את הנאת המאזין ולעזור ליצירה להיות מובנת יותר לאוזניו.

 

מה התפקיד של מיקס ובאיזה כלים נשתמש?

את הפונקציה של המיקס אפשר לחלק ל-2:

 

פתרון בעיות סאונד

גם בעיבוד המוזיקלי המתוכנן ביותר, סביר להניח כי ניתקל בבעיות סאונד אשר קורות באופן טבעי. הדבר נובע מהעיקרון הטכני שבעת הקלטה ננסה להקליט כל אלמנט בצורה הכי מלאה ועשירה שניתן, אך בפועל, ברוב המקרים, לא יהיה לנו צורך לקבל את כלל טווח התדרים מכל כלי נגינה או אלמנט אינדיווידואלי במיקס. עיקרון הקלטה זה הופך לבעיה חלקית בשלב המיקס עקב אחת מעקרונות היסוד בסאונד – שהיא תופעת המיסוך (Masking) אשר מתרחשת כאשר ננגן במקביל שני אלמנטים בעלי נוכחות דומיננטית באותו אזור תדרים. התוצאה שתתקבל לרוב תהיה מטושטשת, כאשר יורגש כי אחד האלמנטים בולט יותר על חשבון השני.

בנוסף, גם הקלטה איכותית של אלמנטים מסוימים תביא איתה עודפים וחוסרים טונאליים אשר יורגשו על הערוצים וחשוב לטפל בהם. לכן חלק נרחב מהמיקס הוא סינון וברירה (דרך שימוש בכלים כמו איקוולייזר) של התדרים ההכרחיים והלא-הכרחיים של כל אלמנט במיקס. התוצאה שתתקבל בסוף שלב זה היא עיבוד מלא אשר מצד אחד, ממלא את כלל טווח התדרים השמיע ומצד שני, כל הכלים בו מאוזנים טונאלית בצורה שאינה מעמיסה על המאזין ומשתלבים אחד עם השני ללא התנגשויות מורגשות או שמיעות.

שימו לב – אין להתייחס בשלב הזה (או בכל שלב אחר במיקס, לצורך העניין) לצורה בה כל אלמנט נשמע כאשר הוא מבודד (דרך השמעה שלו ב’סולו’), אלא רק לתמונה הגדולה וכיצד אותו אלמנט משתלב בתוכה. חשוב להבהיר כי זה הגיוני לחלוטין שערוץ מסוים יישמע פחות טוב בפני עצמו, אך תורם ומתאים למיקס כאשר נשמע ביחד עם שאר העיבוד.

כמובן שגם שלבים אחרים במיקס אחראיים על הבלטה או וויסות של אלמנטים כאלה ואחרים במיקס (דרך שימוש באפקטים או אף בשלב הבסיסי של איזון ווליומים / “באלאנס”), כך שברמה המעשית השלב הזה אינו עצמאי וייקרה בצורה מפוזרת לאורך תהליך המיקס.

 

הוספה ועיבוי שכבות קיימות

בשלב היצירתי של היצירה המוזיקלית לרוב מומלץ שלא לשים דגש גדול מדי על הסאונד של האלמנטים, אלא רק לדאוג כי אנחנו מצליחים לתעד את הרעיון המוזיקלי שלנו בצורה כמה שיותר מהירה. עיקרון זה נכון במיוחד במוזיקה מבוססת-הקלטות, כאשר אחד העקרונות המנחים הוא תיעוד של ביצוע טוב, גם אם זה על חשבון סאונד פחות טוב.

משתמע מכך שבאופן טבעי, הרבה מהאלמנטים יהיו זקוקים לטיפול סאונד אשר יביא אותם למקום בו הם משרתים את הפונקציה הנכונה במיקס, מה שקשה להשיג כבר בשלב ההקלטה / סינתזה / יצירה.

לכן, חלק ניכר מהמיקס הוא שימוש בכלים הרבים שיש לנו בכדי לשפר את הסאונד של האלמנטים הקיימים, דרך הוספה של אפקטים אשר מטרתם ליצור עניין במיקס, ולהבליט אלמנטים אשר הוקלטו בצורה מסוימת וצריכים לעבור התאמה למיקס הספציפי לשמו הוקלטו.

לעומת השלב הקודם, בו התמקדנו בלהחסיר תדרים “מיותרים”, במקרה הזה נתמקד בתוספת והעשרה על בסיס הערוצים שיש לנו – כלים כמו סאטורציה והעשרה הרמונית, אשר עוזרים לנו להבליט אלמנטים ובמקרים לתת להם סאונד יותר מציאותי ו”חם”, ריוורב ודיליי, אשר מטרתם לתת לאלמנט תחושת חלל אשר מוסיפה עומק למיקס, שיבוץ בתמונה הפנורמית ושימוש בכלי עיצוב סטריאופוני, לטובת יצירת תמונת מיקס רחבה ועשירה ולבסוף גם איזון דינמי דרך שימוש בכלים כמו קומפרסור ואקספנדר.

כפי שציינו קודם, חשוב לשים דגש גם על אלמנט הווליום, אשר יכול לעתים לייצר תחושה דומה למה שננסה להשיג מאפקטים. זכרו – בהרבה מאוד מקרים: Less is More!

 

איך ומתי מתחילים לעשות מיקס?


שלב המיקס בתהליך ההפקה המוזיקלית יכול להתחיל בכל שלב לאורך היצירה, אך מומלץ כי יתחיל “פורמלית” רק כאשר כלל האלמנטים ביצירה המוזיקלית נוכחים בצורתם הסופית. מומלץ לבצע את המיקס בפרויקט נפרד, זאת לאחר שביצענו ייצוא לכלל הערוצים הבודדים במיקס (במינוח מקצועי ‘Stems’ או ‘סטמים’). רוב ככל תוכנות ה-DAW יאפשרו לעשות זאת בתפריט ה-Export / Mixdown ע”י בחירת All Individual Tracks. על מנת ליצור מעבר חלק, מומלץ לייצא את כלל הערוצים לקבציי WAV, כאשר אורך כל קובץ כאורך הפרויקט כולו (גם אם מופיע רק לשבריר שנייה בפרויקט). בצורה זו נוכל גם לעבוד על הפרויקט בתוכנת DAW אחרת בקלות או לשלוח את הקבצים למיקס אצל טכנאי חיצוני במידה ונרצה.

למען פישוט תהליך המיקס, נפרק אותו למספר שלבים (הסדר הוא בגדר המלצה):

 

סידור ומיון

השלב הראשון במיקס דווקא אינו קשור לסאונד עצמו, ומיועד לייצר משטח עבודה שיאפשר ניווט קל ואינטואיטיבי בתוכו, לטובת קבלת החלטות מהירה ויעילה.
במציאות בה אנו מצויים היום, כאשר אין הגבלה טכנית על כמות הערוצים בה ניתן להשתמש בפרויקט, ניתן בקלות רבה להגיע לפרויקטים אשר בנויים מעשרות ואף מאות ערוצים, ולכן הדגש הראשון במיקס הוא ליצור סדר ברור שיאפשר שליטה.

אז בתור התחלה, מומלץ לסדר את הערוצים לפי סוגי הכלים ו/או תפקידם במיקס, דרך שימוש בסדר נכון וצביעה של הערוצים בצורה שתהיה ברורה וקריאה. מומלץ גם ליצור בשלב זה ערוצי Group / Buss לקבוצות ערוצים אשר במיקס מתפקדות כחטיבה בודדה (דוגמת מערכת תופים שהוקלטה במספר מיקרופונים, אשר מומלץ לנתב לערוץ גרופ תופים). הדבר יקל עלינו בהמשך כאשר נבצע עריכות קבוצתיות.

לבסוף, ניתן לחתוך את החלקים השקטים מתוך הערוצים על מנת למנוע עומס של מידע על הפרויקט, או למנוע זליגות שלא נחתכו בשלב מוקדם יותר ואינן רצויות.
בסוף השלב הזה, אנחנו אמורים לראות פרויקט אשר ברור לנו היכן כל אלמנט בו ושניתן לאתרו במהירות.

 

בחירת פוקוס

לאחר שהפרויקט שלנו מסודר, ניתן להתחיל בעבודת הסאונד. השיטה המומלצת ביותר היא בחירת האלמנט המרכזי ביותר במיקס, אשר יהווה לנו עוגן שסביבו נבנה את שאר המיקס. בהרבה מאוד מקרים, הבחירה תהיה ברורה: בז’אנרים כמו פופ, השירה המרכזית היא שתהווה הפוקוס, לעומת טכנו בו הקיק-דראם יהווה האלמנט המרכזי. חשוב מאוד להכיר את היצירה לה אנו הולכים לבצע מיקס כדי שנדע לבצע סדר עדיפויות לגבי הערוצים הבולטים יותר ופחות בתמונת המיקס הכוללת. האזינו ליצירה במטרה להבין ולהכיר אותה לעומק, עד שיהיה לכם ברור מה ה”היררכיה” הפנימית שלה.

 

תחילת מיקס

מדריך מיקסינג - מכללת BPM

לאחר שבחרנו את הפוקוס, יש לבצע טיפול סאונד פרטני לכל אחד מהערוצים, מומלץ ע”פ סדר הדומיננטיות במיקס, מהבולט יותר לפחות כקו ממשיך לפוקוס שבחרנו.

כטיפול ראשוני, נתחיל בכל הקשור לתיקון הסאונד הקיים, במידת הצורך. במידה והוקלט בצורה שאינה מאוזנת טונאלית, נשתמש ב-EQ על מנת לאזן – מומלץ בשלב זה להתמקד ב-EQ חיסורי (כלומר הפחתות ולא הגברות של תדרים). לאחר מכן, מומלץ להשתמש בקומפרסורים לטובת איזון דינמי של התפקיד ושינוי האופי שלו. לאחר הטיפול ה”כירורגי” בערוץ, ניתן להתחיל בתוספות והעשרה – ניתן לשנות את הגוון דרך שימוש ב-EQ אנלוגי או מדמה-אנלוג (אשר מוסיף העשרה הרמונית עם השימוש בו), סאטורציה, הרחבות סטריאופוניות, מודולציות (קורוס, פייזר וכו’) וכל כלי אשר עוזר לתפקיד לשרת יותר טוב את המיקס הכללי.

יש טכנאיי מיקס אשר יעדיפו לבצע את שלב זה במונו (דרך שימוש ברמקול אחד בלבד המסכם אליו את כלל המידע המוזיקלי ביצירה). המטרה היא ליצור מיקס בו כל האלמנטים עובדים טוב אחד עם השני, על מנת לא להסתמך על צידודים בכדי לפתור בעיות מיסוך.

חשוב גם לציין כי סדר הפעולות שציינו מעלה הוא בגדר המלצה, ולעיתים שינוי הסדר יוכל לסייע. תמיד עדיף להתנסות בכל הדרכים האפשריות – אם זה נשמע טוב, סימן שמצאתם את הדרך הנכונה.

 

צידוד וחלל

לאחר שכל האלמנטים מטופלים ועובדים יחדיו בצורה טובה, ניתן להתחיל ליצור תמונה פנורמית במיקס ע”י צידוד. הגישה המסורתית אומרת שנשמור במרכז את האלמנטים שמהווים בסיס ריתמי או אנרגטי מרכזי של השיר, דוגמת שירה מרכזית, תופי קיק וסנייר, באס ופאדים, בזמן שצידוד יתמקד יותר באלמנטים יותר משניים שעלולים להתנגש עם אותו בסיס – תופים ומצילות, קולות ושירות רקע אשר מורכבים ממספר הקלטות, כלים כמו גיטרות אקוסטיות, כלי מיתר ונשיפה ועוד.

לאחר שיצרנו תמונה פנורמית, מומלץ רק בשלב הזה להתחיל ליצור תחושת חלל למיקס דרך שימוש בריוורב, דיליי ושאר האפקטים ממשפחה זו (קורוס, פלנג’ר ופייזר שלעתים ייעשה בהם שימוש לטובת תחושה דומה וללא צורך ב”העמסה” של מידע נוסף על הפרויקט). שימוש באפקטים אלו לעיתים יהיה יותר אומנותי ופחות פונקציונלי, ובמקרים כאלה פחות משנה אם נמתין לסיום שאר השלבים לשם כך.

הדגש לשימוש באפקטי חלל, מעבר לעדינות ושימוש במידות הנכונות, הוא להתייחס לערוצי האפקטים של הריוורב והדיליי כאלמנטים בפני עצמם. בפועל, הכוונה היא שגם ערוצים מסוג זה לרוב יהיו זקוקים לטיפול סאונד בדומה לשאר הערוצים במיקס – EQ, קומפרסיה וכל דבר העולה על הדעת. קחו את כל האפשרויות הללו בחשבון לטובת שיפור המיקס.

 

עבודה על גרופים / באסים

אחרי שסיימנו את העבודה הפרטנית על הערוצים, ניתן לעלות לרזולוציית עבודה גדולה יותר ולהתחיל עיבוד ע”פ הגרופים שיצרנו. מדובר כאן בעבודה שהיא קצת פחות מדוקדקת ויותר אינטואיטיבית. חשוב לשים לב לכל פעולה שאתם מבצעים, שכן ההשלכות שלה כבדות יותר עקב ההשפעה על מספר ערוצים.

בשלב הזה ניתן להחיל עריכות קבוצתיות כמו קומפרסיה (עם כלים כמו Bus Compressors, EQ) גורף לכלל הגרופ לאיזון טונאלי, ריוורב קבוצתי ליצירת חלל אחיד ועוד.
מטרת העבודה הגורפת היא הוספת נפח, גוון ועוצמה למיקס. דווקא הנגיעות הקטנות אך גורפות אלו הן שיצרו את תחושת הגימור שחסרה להמון טכנאים צעירים במיקסים שלהם.

יכול להיות כי בעקבות התוספות “יצופו” בעיות חדשות. לכן מומלץ תוך כדי שלב זה לעשות סבב תיקונים טכני נוסף (גם על הערוצים האינדיווידואליים, אם ניתן לתקן ברמתם).

 

הכנה למאסטרינג

השלב האחרון של המיקס הוא הכנה למאסטרינג. לפרטים על שלב זה היכנסו למדריך שלנו למאסטרינג

 

רוצים ללמוד איך לעשות מיקס בצורה מקצועית? לפרטים על קורס מיקס ומאסטרינג ב-BPM

 

לקריאת מדריכי מיקס ומאסטרינג נוספים:

מיקס ומאסטרינג, מאגר מדריכים וטיפים

מיקס, מדריך למתחילים

מיד/סייד

יצירת מיקס סטריאופוני רחב

מיקס על ערוץ המאסטר (Mix Buss Processing)

עיבוד מקביל (Parallel Processing)

איך עושים מיקס בצורה נכונה?

מאסטרינג, מדריך וטיפים למתחילים