מפיק מוסיקלי, על השינוי בתפקיד במהלך השנים

עם השנים תהליך ההפקה המוסיקלית הולך ותופס מקום חשוב ביצירה של שיר או אלבום. מבט זריז לאחור, לזמנים בהם יצירת שיר הייתה כרוכה במעורבותם של לא מעט אנשי מקצוע, מלמד אותנו שישנם די הרבה חסרונות בצורת עבודה כזו. ליוצר דאז לא הייתה ברירה אלא לפנות לחברת תקליטים כדי להוציא אלבום. במאמר זה נסביר איך הפקה מוזיקלית שונה מכך, ולמה עדיף ככה.

 

רוצים ללמוד סאונד והפקה בצורה מקצועית? לפרטים על מסלול BSP המקיף להפקה מוזיקלית במכללת BPM

 

העבודה מול חברת תקליטים

כמו שציינו, המוזיקאי בשנות העבר היה צריך לפנות לחברת תקליטים בכדי שהפקת האלבום שלו תתבצע באופן מספק, עקב ריבוי אנשי המקצוע שלקחו חלק בתהליך ההפקה המוזיקלית באותם זמנים. אך לצעד זה היו השלכות רבות: המוזיקאי נדרש להתפשר ולבצע וויתורים מוסיקליים בכדי להתאים את סגנונו המוסיקלי לדרישותיהם של חברות התקליטים, שלרוב היו מושפעות מטרנדים חולפים ושיקולים שיווקיים ומיתוגיים.

ליוצר לא הייתה חלופה אחרת, היות ועלויות ההפקה היו גבוהות מדי למוסיקאי עם מימון עצמי. התלות באולפנים גדולים ועתירי טכנולוגיה יקרה, העלתה את עלויות ההפקה ולא אפשרה ליוצרים לממן את אלבומם מכספם האישי.

 

 

יתרונות ההפקה המוזיקלית העצמאית

 

מימון וזכויות ההפקה

מימון עצמי נותן ליוצר יתרון ברור בכל מה שקשור לזכויות יוצרים וזכויות על המוצר הסופי (המאסטר). בהתקשרות חוזית עם חברת תקליטים ישנה הסכמה בין הצדדים על כך שהמאסטר נשאר בבעלות חברת התקליטים, ולזאת יש רשות למכור, להפיץ ולשנות את השיר ללא הסכמת היוצר. התקשרויות כגון אלה, יחד עם החיסרון הברור של פגיעה ברעיון המוסיקלי שעומד מאחורי היצירה, הניעו לא מעט יוצרים למימון והפקה עצמית. הבעיה הגדולה בשנים האלו הייתה הנגישות לטכנולוגיה זמינה ושווה לכל כיס. אולפנים גדולים יכלו להרשות לעצמם להחזיק ציוד יקר ולגבות סכומים נכבדים עבור השימוש בו, ובכך נוצר מצב בו יוצרים ומפיקים מוזיקליים עצמאיים הדירו רגליהם מאולפנים כגון אלה.

 

 

צפו בסדנה על המפיק המוזיקלי עם אסף אמדורסקי

 

טכנולוגיה בתהליך ההפקה המוסיקלית

עם התקדמות הטכנולוגיה הפך ציוד ההקלטה והעריכה לזמין יותר עבור מוסיקאים עצמאיים. כניסתם לשוק של תוכנות הקלטה וציוד דיגיטלי הפכה את הנגישות לציוד לקלה יותר וזולה הרבה יותר.

בהמשך לשינויים הטכנולוגיים ועם הרצון של מוזיקליים להפקה עצמית החלו לצוץ אולפני פרויקטים פרטיים שהוקמו בחדרי שינה של מוסיקאים, לופטים שהוסבו לאולפנים וחדרים קטנים שהכילו ציוד אולפני בסיסי ברוב המקרים. ציוד בסיסי זה אפשר למוסיקאי ולמפיק להגיע לתוצאות מרשימות ביותר, מפני שבשלב זה הטכנולוגיה הייתה מפותחת דיה כדי לתת מענה איכותי לצרכי ההפקה.

ציוד האולפן הכיל ברוב המקרים מחשב לעבודת אודיו, תוכנת הקלטה ועריכה (DAW דוגמת קיובייס ופרוטולס), כרטיס קול, רמקולים, מיקרופונים וציוד חיצוני נלווה (מגברים, מכשירי אפקטים וכו’). העלויות של אולפנים אלו הגיעו לאלפי דולרים (ביחס לעלות של כמה מאות אלפים באולפנים מסחריים) והם אפשרו לאמן להקליט אלבום שלם בעלות מינימלית.

 

מחיר ההפקה המוזיקלית

יתרון נוסף לאולפן מסוג זה היה זמינותו לעבודה בכל זמן נתון ללא הוצאות כספיות נוספות וללא לחצים של אולפן מסחרי בו כל שעת הקלטה מתומחרת – מה שגרם למוסיקאים רבים לאבד מהיצירתיות והקונספט הראשוני בזמן ההקלטה.

הבעיה היחידה אותה היו צריכים לפתור המוסיקאים בתכנון ההפקה הייתה העסקתם של אנשי המקצוע השונים הקשורים בהפקה. בתקופת הזוהר של האולפנים המסחריים, אנשי המקצוע אותם העסיקו חברות התקליטים היו יקרים מאוד, ולעיתים היה צורך להעסיק לא מעט אנשים בעלויות גבוהות. אנשי המקצוע ליוו את תהליך ההפקה ומילאו תפקידים של מפיק מוסיקלי (“מנהל העבודה” של ההפקה), מעבד מוסיקלי (לעיתים יותר מאחד), טכנאי הקלטה (לעיתים יותר מאיש צוות אחד), טכנאי מיקס וטכנאי מאסטרינג. אנשים אלה התלוו לנציגים של חברת התקליטים, האמרגן ואנשי תמיכה רבים להם הייתה יד בהפקה.

 

הקונספט המוסיקלי של היוצר

בנוסף למחירי הפקה מוזיקלית גבוהים, הייתה בעיה של איבוד הקונספט המוסיקלי לאחר שכל כך הרבה ידיים נגעו בשיר והשפיעו עליו. היות ומדובר וישנו צורך במגוון רחב של אנשי מקצוע, קמה הדרישה למפיק מוסיקלי שיאגד את שלל המקצועות האלו ויוכל לתת מענה בכל תחום ובכל שלב של ההפקה. ברוב המקרים מפיקים הגיעו מרקע מוסיקלי, עם מעט מאוד רקע טכני, דבר שהוביל לתוצאות בסיסיות ביותר בכל מה שקשור באיכות הסאונד של השיר.

בשנים האחרונות גברה המודעות והדרישה ל מפיקים מוסיקליים רב-תחומיים אשר יש ביכולתם ללוות את תהליך ההפקה מתחילתו ועד סופו, ואשר מרכזים אצלם הן ידע מוסיקלי והן ידע טכני.

כיום, מפיק מוזיקלי הוא מנהל הפרוייקט (לרבות תקציבים ואדמיניסטרציה), מגבש הקונספט של השיר (רעיון, ז’אנר, קהל יעד וכו’), אחראי על בניית תפקידי הנגינה של השיר, מעבד מוסיקלי, מתזמר, טכנאי הקלטה, עורך, טכנאי המיקס וטכנאי המאסטרינג בסוף התהליך. בהרבה מקרים ממשיך המפיק לעסוק גם בנושאי הפצה ושיווק.

תהליך ההפקה הינו תהליך המשלב יצירתיות, כישורים ניהוליים, יכולות טכניות, ידע נרחב בסאונד, ידע נרחב במוסיקה ועיבוד, וכמובן גם אינטליגנציה רגשית (עבודה עם מוסיקאים היא לעיתים עבודה לא פשוטה).

 

צפו בסדנה על הפקה מוזיקלית עם גל פדה

תפקיד המפיק מוזיקלי – סיכום

המפיק המוסיקלי העכשווי צריך הרבה יותר ידע מאשר בימים עברו. הוא שולט ברוב תהליכי ההפקה ומגשר בין תהליכים מוסיקליים וטכניים. חשיבותו ביצירה היא מכרעת וכיום ניתן ליחס את “צבעה” של הפקה למפיק המוסיקלי, כמו לא מעט מפיקים מוסיקליים אגדיים דוגמת ג’ורג’ מרטין (ביטלס) ובריאן אינו (U2), אשר השאירו את חותמם ביצירות מופת, קבעו חותמת סאונד משלהם ועיצבו דור שלם של מוסיקאים, אנשי סאונד, מעבדים ומפיקים.

 

מעוניינים ללמוד על הפקה מוסיקלית בצורה מקצועית? לחצו כאן לפרטים על מסלול BSP המקיף להפקה מוזיקלית במכללת BPM