איך להפיק רמיקס, ניתוח גישות שונות ליצירת רמיקס

שירים רבים המתפרסמים בזכות עצמם זוכים לעדנה מחודשת לאחר שיצאו שוב בגרסת רמיקס. ישנם גם שירים רבים שהפכו פופולריים יותר דווקא בזכות גרסת הרמיקס, או חדרו מחדש לתודעת המאזינים גם לאחר שיצאו. כדי לקבל פרספקטיבה על גישות שונות ליצירת רמיקס, במאמר זה נביא כמה דוגמאות בולטות ונבין מה מייחד אותן.

 

איך יוצרים רמיקס? ניתוח גישות שונות

לאורך השנים, גרסאות הרמיקס הביאו איתן תופעות מעניינות בתעשיית המוזיקה: שיר שגרסתו המקורית לא צלחה במיוחד לעומת הרמיקס שהקפיץ אותו לפופולאריות, רמיקס שהפך שיר מסגנון מסוים להיות פופולארי בקרב קהל של סגנונות אחרים לחלוטין, רמיקס שהפיח חיים מחודשים בגרסה שכולם מכירים ואוהבים, ועוד. להלן כמה דוגמאות לרמיקסים שעשו את זה בגדול, והסבר לגישה היצירתית שניתן לקחת מהן ליצירת הרמיקס הבא שלנו:

 

יצירת רמיקס עם הוק חדש

אחת הטכניקות המוכרות במוזיקה הפופולארית היא יצירת ה”הוק”, קטע / פראזה / מלודיה / מקצב קצרצר ומדבק שנתפס בזיכרון המאזין כבר בהאזנה הראשונה לשיר. הוק יכול להיות גישה עוצמתית להפחת חיים מחדש בקטע קיים, גם אם הוא לא מוכר.

דוגמה טובה לכך הוא אחד הלהיטים האייקוניים בהיסטוריה של מוזיקה הרחבות. רבים לא יודעים שהגרסה המוכרת, זו עם ליין הסינתיסייזר הבלתי נשכח שחוזר המון במוזיקה מודרנית והשפיע על קטעים מוזיקליים עד היום, הוא בעצם רמיקס של המפיק השוודי Stonebridge. השיר המקורי של הזמרת רובין סטון יצא בשנת 1990.

שלוש שנים מאוחר יותר חיפש המפיק Stonebridge שיר שיוכל לעשות לו רמיקס וקיבל את ערוצי השיר המקורי מחברת התקליטים – והשאר היסטוריה. בגרסת הרמיקס נשאר סאונד הקיק (תוף בס) שמתנגן ברבעים ותפקיד השירה הבלתי נשכח. מלודיית הקורג האייקונית נכתבה במקור כתפקיד הבס, אך בסופו של דבר נשארה בסאונד המקורי שבו נכתבה. ניתן לשמוע בגרסת המקור תפקידים רבים שהושמטו ברמיקס: כלי נשיפה, מיתרים ובס אלקטרוני.

 

יצירת רמיקסים ע”י שינוי גישה יצירתית

הרמיקס הממוצע לרוב יקח את השיר הקיים, ויבצע לו אדפטציות קלות על מנת שיתאים להקשר אחר של נגינה, כפי שהזכרנו בצדריך ליצירת רמיקסים. אך הרבה מהרמיקסים הבלתי נשכחים הם כאלו שברוב המובנים האפשריים נטשו את גרסת המקור, ושמרו על קשר מינימלי אליו דרך השארה של ערוץ מרכזי בודד מהמקור בעיבוד החדש.

דוגמה לכך היא השיר של קווין פארקר, האיש מאחורי פרויקט הרוק הפסיכדלי Tame Impala, הידוע בשנים האחרונות כמפיק מוזיקלי פופולרי ומשפיע. השיר Borderline יצא כסינגל שני מאלבומו The Slow Rush שראה אור ב-2020, והיה אחד הקטעים הבולטים בו. ניתן לזהות בו תפקיד תופים חי, תפקיד בס אלקטרוני הנכנס לדיסטורשן ככל שהשיר מתפתח, ותפקיד חליל הנותן לו גוון אוריינטלי מעניין. ערוץ השירה של פארקר מאופיין בקול חולמני כיאה לכל השירים של Tame Impala, האלמנט הבולט והמוכר ביותר ברוב ככל שיריו.

גרסת הרמיקס הגיעה מהאמן Blood Orange, והיא יוצאת דופן מפני שהיא לא מנסה להידמות למקור, מלבד ערוץ השירה שנשאר ומזכיר למאזין באיזה שיר מדובר. ניתן לשמוע שתפקידי התופים, הגיטרה, הבס, הסינטיסייזרים ותוספות קוליות שונות הוקלטו במיוחד לגרסה זו והיא לוקחת את השיר למקום שונה, כמעט כמו גרסת כיסוי, רק שקולו של פארקר עדיין קיים גם פה, עם הורדת טון שנותנת תחושה “כבדה” וחולמנית אפילו יותר.

 

ליצור רמיקס דרך בנייה מחדש של העיבוד הקיים

בגישה הפוכה לרמיקס הקודם, אפשרות רלוונטית לא פחות ליצירת רמיקסים היא דווקא דרך שמירת נאמנות רבה לגרסת המקור, עם אפשרות להציגו ולבנות אותו אנרגטית בצורה חדשה כדי לתת טוויסט פרשי ומרענן לשיר שמוכר להרבה אוזניים בגרסתו המקורית.

אמן שאימץ את הגישה הזו הוא Dimitri from Paris, מפיק מוזיקה ותיק ופופולארי המוכר מאוד בסצנת הדיסקו וההאוס, עם לא מעט שירים שיצאו מחדש תחת שמו ותקליטנים רבים משתמשים בגרסאותיו. הגרסה המובאת כאן לשיר Cosmic Girl, הלהיט המוכר של להקת Jamiroquai הבריטית, שונה מהמקור ומביאה את השיר בהגשה אחרת מכפי שהיה מוכר עד לפני שנתיים. הקטע המקורי נפתח בכ-15 שניות ואורכו הכולל 4 דקות, דבר המאפיין שירים רבים בגרסאות רדיו.

גרסת הרמיקס מציגה את השיר בבנייה איטית ומציגה את תפקידי הכלים בדירוג מתון, מאפיין בולט בקטעים לרחבות ריקודים ושירים בגרסה מורחבת (Extended) המותאמות לנגינה של DJ. אחת הסיבות הנפוצות ביותר ליצירה של רמיקסים היא התאמת שירים לנגינה של תקליטן, כך שהאנרגיה בקטע נבנית באופן מדורג, כזה שיהיה קל לשלב בקלות בזמן מיקס עם קטע אחר. מלבד סיבה טכנית זו, ניתן לשמוע את השיר המקורי בדרך חדשה ורעננה, שונה מכפי שנשמע במשך 20 שנה.

 

לעשות רמיקס דרך הבלטת אלמנטים במקור

דרך מצוינת להפוך רמיקס לייחודי ומעניין היא דרך שימוש בטעם המוזיקלי שלנו. מה הכוונה? יש הרבה סיבות להתחבר ליצירה מוזיקלית, ולכל אחד בחוויתו האישית תהיה סיבה ייחודית שתיצור את אהבתו כלפי היצירה. את המחשבה הזאת ניתן ליישם ביצירת רמיקסים – קחו אלמנט שאהבתם בגרסת המקור, והשתמשו בו בצורה ייחודית שמבליטה אותו בגרסה החדשה, גם אם בצורה שבה האלמנט נשאר נאמן למקור.

דוגמה להמחשה הוא קטע של Marie Davidson, מפיקת מוזיקה אלקטרונית צרפתייה-קנדית. הקטע המקורי מופק כקטע אלקטרו המאופיין בתפקידים פרקסיביים בולטים וקולה של היוצרת, ללא תפקידי הרמוניה ומלודיה בולטים.

גרסת הרמיקס צברה פופולריות רבה, בעיקר לאחר שנוגנה ע”י תקליטנים בולטים כמו סולומון ופגי גו, והיא דוגמה בולטת לשיר שהצליח הרבה יותר בגרסת הרמיקס. יוצרי הקטע, הצמד Soulwax, המוכר בעולם הטכנו והנו-דיסקו, הביאו בגרסתם החדשה קטע הנאמן למקור. גם הוא מותאם לרחבות, ושולבו בו אלמנטים שונים שהפכו אותו לבולט וייחודי יותר. תפקיד הסינתיסייזר החד והאייקוני מוכר לאוזניים רבות, והסימפול שמופיע במעברים מייחדים את הקטע ומופיעים לכל אורכו תוך כדי שהם ממלאים את הצורך בתוכן מלודי / הרמוני. השימוש בערוץ השירה הוא הבולט והמוכר ביותר בקטע ונראה שעבר עריכה וסינון מחדש וגם תפקידי הבסיס הושמטו.

 

סיכום

יצירה של רמיקס היא דרכם של מפיקים ויוצרי מוזיקה להביא את גישתם ונקודת מבטם לקטעי מוזיקה קיימים. רמיקסים לרוב נעשים מסיבות טכניות ושיווקיות, כדי שיתאימו לנגינה של תקליטן או כדי להגדיל מכירות והשמעות של שיר קיים, אך קורה שגרסת הרמיקס מתעלה על השיר המקורי והופכת לפופולרית יותר ממנו.