המיקס משרת תפקיד מאוד חשוב בכל יצירה, כזה שיכול לעשות את ההבדל בין שיר סוחף לשיר שלא בולט מבין העושר המוזיקלי שכל מאזין נחשף אליו. החלק המורכב במיקס הוא שאין המון סטנדרטים אובייקטיבים ומדידים שאפשר להבין באמצעותם אם מיקס הוא טוב, והתפיסה האישית שלנו תשפיע המון על דעתנו על כל מיקס. במאמר זה ננסה לתת כמה אמות מידה אובייקטיביות (ככל הניתן) לזהות מיקס איכותי.
מה זה מיקס?
מיקס הוא סך תהליכי הסאונד והעיבוד שנבצע באופן פרטני על האלמנטים השונים ביצירה מוזיקלית, על מנת לגרום להם להישמע טוב אחד עם השני, וליצור תמונת סאונד עשירה ומלאה שמעבירה את המהות המוזיקלית של היצירה בצורה כמה שיותר מחמיאה. המיקס הוא אחד מהשלבים האחרונים שעוברות רוב ככל היצירות המוזיקליות לפני יציאתן לאור, ובהרבה סגנונות יהיה גורם מכריע בצורה שבה תתקבל היצירה אצל המאזינים לה.
המיקס יכלול תהליכים של פיתרון בעיות טכניות בסאונד, עיבודי אודיו אשר נועדו לשנות את הגוון והתפקוד של כל אלמנט במיקס, ופעולות אשר תורמות לצורה בה ערוצים שונים במיקס יישמעו זה לצד זה. הכלים אשר ישמשו אותנו לתהליך המיקס לרוב יהיו כלים כמו איקוולייזר וקומפרסור, לשליטה בגוון והטווח הדינמי של כל ערוץ, כלים כמו ריוורב ודיליי לשליטה בתחושת החלל של המיקס והערוצים השונים בו, וכלים כמו סאטורציה ודיסטורשן להעשרה הרמונית של הערוצים השונים.
רוצים ללמוד מיקס ומאסטרינג בצורה מקצועית? לפרטים על קורס מיקס ומאסטרינג במכללת BPM
לימודי מיקס, איך מזהים מיקס טוב?
קיימות דרכים רבות לבחון מיקס, כאשר כל אחת מהן תתן לנו פרספקטיבה מסוימת על המיקס והצורה בה הוא נשמע בתנאים מסוימים. החוק הכללי תמיד יהיה ש”אם זה נשמע טוב, זה טוב”, אך ננסה לספק כאן כמה נקודות מבט שיוכלו לשפר את המיקסים שלכם מעבר לאימרה כללית זו.
“מיקס טוב יישמע טוב בכל מקום”
כמובן שאין דרך להבטיח זאת ב-100%, אך מיקס שנשמע טוב במספר סיטואציות האזנה שונות לרוב יעיד על מיקס שהוא “בריא”. הכוונה במספר סיטואציות האזנה שונות מתייחס למגוון הדרכים בהן נוכל להאזין לאותו המיקס, בין אם נגינה בחללים שונים (חדרים ואולפנים שונים, באוויר הפתוח, במערכת של רכב וכו’) או דרך נגינה באמצעות נגנים / התקני שמע שונים (מוניטורים אולפניים, רמקולים, אוזניות, או אפילו דרך רמקול הטלפון הנייד שלנו).
לכל צורת האזנה שדרכה ננגן את המיקס שלנו יהיו תכונות שונות. ההאזנה במספר מערכות תוכל לגלות לנו אם התכונות הבולטות במיקס שלנו ניתנות לשמיעה ברורה גם דרך מערכות שמע אחרות. עיקרון זה נכון גם לגבי החלל בו נשמע את המיקס. לכל חדר בו נבחר לבצע את המיקס ליצירות שלנו תהיה השפעה גדולה על איך שיישמע, ולכן לא מומלץ לבצע את כלל תהליך המיקס בחדר אחד בלבד. גם אם אנחנו מכירים את החדר שלנו מעולה ואנחנו מודעים להשפעות שלו על הצורה בה אנחנו שומעים את הסאונד המתנגן בו, מומלץ לנגן את המיקס בחללים שונים כדי לקבל רפרנסים נוספים לתיקונים ושינויים שכדאי שנעשה במיקס.
“סורט טוב, הכל טוב”
טכנאי סאונד ומיקס צעירים אשר ינסו להגיע למיקסים הטובים הראשונים שלהם לרוב יתקלו בבעיה דומה, שלעיתים יכולה להיות נסתרת: תהליך מיקס שבעיצומו כבר שעות ארוכות, אך נראה כי לא מגיעים לנקודת “הקליק” בה מרגיש שהמיקס מתחיל להישמע “נכון” – אך לא בהכרח בגלל חוסר בקיאות או יכולת טכנית של הממקסס. אותה בעיה “נסתרת” לעיתים נובעת דווקא מהחומר המוזיקלי אותו הטכנאי מנסה למקסס.
כממקססים מתחילים, הגיוני שלרוב נעבוד עם מוזיקאים מתחילים, אשר הוקלטו ע”י טכנאי סאונד מתחילים, באמצעות כלים ובסביבה אולפנית של מתחילים. כמובן שאין עם כך בעיה – רק שבתור אנשים שבסבירות גבוהה מגיעים מעולם רפרנסים של מוזיקה מקצועית אשר הוקלטה ע”י מוזיקאים וטכנאים וותיקים, לעיתים קשה לנו לבצע את האדפטציה כאשר אנו מגיעים לבצע מיקס ליצירה שאינה בהכרח נמצאת בסטנדרט הטכני הגבוה הזה. לכן חשוב לזכור: מיקס טוב חייב להיות מורכב מחומרי גלם טובים, מרמת הביצוע של המוזיקאי, דרך הציוד והצורה בה הוקלט. האינטואציה לזהות זאת ביצירות איתן נעבוד היא משהו שככל הנראה נפתח עם הזמן.
במידה וזיהינו סורס שאינו איכותי, באפשרותנו לבצע מספר פעולות לשיפור הערוץ במיקס שלנו: החלפה/העשרה של דגימה עם דגימות אחרות (בדגש על תופים), ביצוע עיבודי אודיו לניקוי רעשים מהסאונד, חיתוך ושימוש בכלים לעיצוב טווח דינמי כדי למנוע זליגות שנכנסו להקלטה, ובמקרה הגרוע – הקלטה מחדש.
“מיקס טוב מספר סיפור”
אחד מהעקרונות הטכניים החשובים ביותר במיקס הוא כמה המיקס ממחיש את ההתפתחות האנרגטית של היצירה המוזיקלית. שאלה טובה לשאול את עצמנו בזמן מיקס היא כמה השתמשנו בכלים שונים כדי להמחיש את המעבר בין הקטעים השונים בשיר? לדוג’: האם הפזמון (שלרוב יהווה אחד משיאי האנרגיה בשיר) נשמע גדול / רחב / עוצמתי / עשיר יותר מהחלק שהגיע לפניו? את השאלה הזו ניתן לשאול על כל חלק בשיר ביחס לחלקיו הסמוכים, וחשוב שנוודא כי רמת האנרגיה (או כל אומדן אחר שחשוב לנו שיבלוט ביצירה) נמצאת במקום בו אנחנו רוצים שתהיה לאורכה.
במידה ואנחנו שמים לב כי המיקס נשמע אחיד מדי לאורכו, ניתן להכניס תחושת עלילתיות למיקס דרך התמקדות ביצירת ניגודיות, אשר ניתן ליצור בדרכים רבות. כמובן שיצירה מוזיקלית טובה תיצור כבר בתוכה רמה מסוימת של דינמיקה וניגודיות, אך חשוב שמצידנו נעשיר ונגביר אותה במידת הצורך באמצעות הכלים שיש לנו. אחת הדרכים לייצר ניגודיות היא דרך אוטומציות, אשר בהן ניתן להשתמש כדי ליצור התפתחות הדרגטית או דרסטית בכל אלמנט שנבחר ביצירה שלנו. לדוג’: החלה של ריוורב רחב במיוחד על השירה המרכזית אשר נכנס בפזמון בלבד, או סגירת פילטר על ערוץ או קבוצת ערוצים רגע לפני הפזמון כדי שהכניסה לפזמון תרגיש עשירה יותר. לפעמים אוטומציה יכולה להסתכם בהעלאת הווליום הכללי של המיקס בחלק מסוים, מה שיכול להרגיש משמעותי בתמונה הגדולה.
תאימות למונו
הסטריאו נכנס לחיינו זמן קצר אל תוך החצי השני של המאה ה-20, והכניס לעולם המוזיקה המוקלטת את האפשרות ליצירת תמונה פנורמית רחבה. כיום, הרוב המוחלט של המוזיקה שנשמע תיווצר בסטריאו, ותופץ לרבים במטרה להישמע בסטריאו, ולכן מבחינת לא מעט אנשים (גם טכנאי סאונד מקצוענים), פרמטר התאימות למונו לא ישנה יותר מדי. מהצד השני של הגדר, נמצא לא מעט אנשים המאמינים כי תאימות למונו יכולה להיות גורם מכריע בטיבו של מיקס, במיוחד כאשר גם בהווה קיימות לא מעט סיטואציות בהן מוזיקה תישמע במונו: מועדונים, רמקולים של טלפון, רמקולים ניידים ועוד.
במידה ותאמצו את הגישה שמאמינה כי תאימות במונו חשובה למיקס, קיימים מספר דרכים וכלים המשמשים לכך, בין אם שימוש בעיבוד מיד/סייד, סיכום תדרים נמוכים למונו, שימוש בעיצוב סטריאופוני ועוד רבים. המטרה היא שהמיקס לא ירגיש שונה באופן דרסטי מגרסתו הסטריאופונית המלאה, בהתאם לתכונות החשובות של המיקס כפי שבחרתם אותן.
