רד אקסס (Red Axes), ניתוח הפקה וסקירה מוזיקלית-תרבותית

בחודש ספטמבר 2019 פורסם כי ישראל זכתה בתואר “אומת הדאנס” בפרסי המוזיקה האלקטרונית באיביזה. אם מחפשים למי לייחס את ההצלחה בזכייה בתואר הזה, אפשר להצביע על כמה אמנים ומפיקים ששינו את התמונה בעשור האחרון. ניתן לראות מגמה הולכת וגדלה של תקליטנים ומפיקים מובילים שבאים לנגן במועדונים המקומיים והפקות ענק בינלאומיות שמארגנות פסטיבלים על בסיס שנתי בלוקיישנים שונים לאורכה של ישראל. שם בולט במיוחד ברשימת האמנים הפועלים בעשור האחרון הוא Red Axes, צמד מפיקים ודיג’ייז ישראלים בוגרי המכללה, אשר במהלך המאמר נסקור את התפתחות הצמד לאורך הקריירה שלהם, נחקור את ההיבט המקצועי מאחורי הסאונד שהפך לתופעה מוזיקלית והשפעתם האדירה על סצינת המוזיקה המקומית שהובילה גם להמון תשומת לב בינלאומית.

 

מי הם רד אקסס?


רד אקסס מורכבת מדורי סדובניק וניב ארזי, אשר החלו את דרכם כחברי להקת Red Cotton, הרכב רוק/פוסט-פאנק בהשפעת להקות הגל החדש משנות השמונים. לאחר שהייה ממושכת באירופה, הצמד חזר לישראל ופתח ליין מסיבות מחתרתי בתל אביב בשם “!BREAK IT”, שהתאפיין במוזיקה פסיכדלית בדגש על האוס, ניו-דיסקו, טכנו וניו-ביט. בתקופה זו גם החלו דורי וניב לבסס את עצמם מחדש כהרכב דיג’ייז/מפיקים-אלקטרוניים המתמקד בנגינה לרחבות ולקהל רוקד.

בשנים שלאחר מכן, צמד הגרזנים שחרר מיני אלבומים בלייבלים מחתרתיים נחשבים באירופה, דוגמת I’m a Cliché ו-Correspondant, חידשו קלאסיקות אלקטרוניקה ישנות בצורת עריכות עדכניות הנושאות את שמם והופיעו בארץ ובעולם.

ב-2015, לאחר יציאת האלבום הראשון ורשימה מפוארת של מוזיקה נוספת שהשתחררה בלייבלים נוספים דוגמת Hivern Discs, Crosstown Rebels ו-Multi Culti, רד אקסס הכריזו על פרויקט חדש בשם “אחוזת בית” – מפגש המאחד יוצרי מוזיקת מחתרת בישראל לאלבום בהפקתם שיצא תחת לייבל חדש בהקמתם – גרזן רקורדס, בית ליוצרים מקומיים שהפך גם לפסטיבל מוזיקה חד שנתי. מאז 2015, הספיק הצמד לשחרר כמות נכבדת של מוזיקה מקורית, רמיקסים ועריכות הכוללת גם אלבום שני מלא עם שיתופי פעולה, וקשרי חברות עם אמנים מובילים מסביב לעולם אשר מבטיחים לקהל בישראל עתיד רווי במוזיקה חדשה, ביקורים והופעות.

 

רד אקסז כיום


בימים אלו ניתן לראות את הגרזנים פועלים בכמה מישורים: הופעות חיות תפסו נפח רחב יותר בפעילות שלהם, דבר שגרם לטשטוש הגבול בין הקהל המזוהה עם סצנת הרוק לסצנת הדאנס. גם ברזומה ניתן למצוא פרויקט בשם “Red Axes around the world”, בו הם מארחים סדנאות במקומות שונים מסביב לעולם ומקליטים חומרים בשיתוף עם מוזיקאים מקומיים שיוצאים כמיני-אלבומים תחת הלייבל K7! ומוליד פירות מעניינים.

בשנת 2019 נראה כי פועלם של הצמד מקבל גם חיבוק גדול מקהילת האסיד בצורתם של מיני אלבומים תחת הלייבל האנגלי Phantasy בשם Sound Test, שהוליד להיטי רחבות שהצליחו לטשטש גם את הגבול הז’אנרי עם קהילת הטראנס. בהמשך אותה שנה, הכריז ההרכב על שיתוף פעולה עם הדיג’יי/מפיק האיטלקי DJ Tennis ופרויקט חדש בשם Redrago יצא לדרך תחת הלייבל Life & Death עם אלבום ראשון באוקטובר הקרוב.

 

Red Axes, סגנון והשפעות

קשה מאוד להצביע על כיוון אחד כשמנסים לרדת לשורשי היצירה וההשפעות של רד אקסס. היכולת שלהם לייצר תרכובות פנטסטיות מעולמות ותקופות שונות כמעט בכל יצירה מהווה חלק משמעותי בהצלחה שלהם. כדי לעשות זאת, חשוב לייצר הפרדה בין התוצרים אל מול תקופות וזירות פעילותם בעשור האחרון.

 

פוסט-פאנק וניו-ווייב כמשפיע מרכזי


העובדה שהגלגול הראשוני של הצמד בא בצורתה של להקת פוסט-פאנק ניכרת המון בעבודתם המוקדמת – ניתן לזהות בוודאות השפעות של להקות גל-חדש דוגמת Joy Division ו-Bauhaus. באלבומם הראשון Ballad Of The Ice ובשירים כמו Caminho De Dreyfus, ניתן לשמוע הדהודי גיטרה חשמלית לצד ביטים אלקטרוניים וניחוח של פאנק אייטיזי מובהק. קשה להתעלם ממרכיב מרענן שהופיע לצד מרבית מההפקות הללו – קולו הססגוני של Abrão, זמר ברזילאי שעד היום משתף פעולה עם הגרזנים ומשלב פורטוגזית מתגלגלת וצבעונית ביצירות.

 

השפעות לטיניות ואפריקאיות


בשנים הבאות החלו להישמע גם המון השפעות שבטיות-אפריקאיות ודרום אמריקאיות ביצירתם של רד אקסס. דוגמה בולטת לכך היא המיני-אלבום, ‘Sun My Sweet Sun’, שב-2016 יצא לעולם תחת הלייבל Permanent Vacation ובעיניי רבים היווה נקודת מפנה בקריירה של הצמד. קטע הנושא של אותו מיני-אלבום, הרחיב את קהל המאזינים של רד אקסס וחשף אותם לשטחים נוספים בישראל ובעולם. קשה מאוד להתעלם מתפקיד הפעמונים לצד מלודיית החליל האייקונית, שיושבים באופן מסורבל אך מדויק להפליא על גרוב קיק- בס מינימלי ומזיז אגנים.

 

המרכיב הפסיכדלי של רד אקסס

דבר נוסף שניתן לזהות בכל היצירות של הצמד הוא שבכולן קיים איזשהו אלמנט פסיכדלי, תנועה תמידית הנמצאת בהפקה או מודולציה המשפיעה על תפקידים ספציפיים ביצירות. הביט מופק, בועט וגדול מהחיים, השילוב עם סאונד המשלב הרבה דיסטורשן מייצר תחושה של קטע רוק שנבנה לרחבה, והצורך לנסות להדביק הגדרה ז’אנרית ברורה לרוב מרגיש מיותר.

 

סצינות מקומית ברחבי העולם כהשפעה


הקשר של הצמד לאמנים ואנשי תעשייה מקומיים בסצנות מחתרתיות בערים שונות בעולם ניכר כהשפעה ביצירותיהם ללא הפסק – צרפת, וילנה, אמסטרדם, גרמניה, איטליה, מקסיקו, ועוד… ניתן לזהות אלמנטים של ניו- ווייב, איטלו דיסקו, EBM, אסיד, רוק מתקדם, טרייבל ואפילו פסייטראנס. הפקות שבתחילת הדרך הדהדו יפה בחללים סגורים הוחלפו בהפקות אנרגטיות מותאמות לפסטיבלים וקהלים גדולים.

 

הסאונד של רד אקסס

מכונת התופים של רד אקסס, ה-Roland TR-8 - מכללת BPM

מן ההיבט ההפקתי, ניתן להבחין באלמנטים וטכניקות הפקה שונות המתפתחות ביצירותיהם של הגרזנים.

ברמה האולפנית, ניתן לראות שהצמד שומר על גישה מאוד ארעית כנהוג בהפקות פאנק. הסאונד אינו כפוף לסטנדרטים תעשייתים, ואין ניסיון מובהק להתאים למכנה משותף רחב מדי, כמו לעשות את מה שפשוט יחמיא ליצירה בהקשר הפונקציונלי שלה. הצבעים והגוונים ביצירות תמיד מאופיינים במכשור האולפני שמוקלט, וידוע גם שהצמד משתמש בתוכנת Ableton Live לעריכות סאונד וכממשק הקלטה.

 

כלי נגינה ומכשירים


בשנים הראשונות ניתן היה לזהות סאונדים יותר רטרויים, שהגיעו ממכשירים דוגמת CR-8000 ו-Roland MC-505 Groovebox – מכונות תופים קלאסית של Roland או דיליי מסוג Watkins Copicat, שהוסיף גוון סיקסטיזי אפלולי ואפילו ניתן למצוא יצירה על שמו באלבמום הראשון.

הסאונד של רד אקסס נהיה מודרני יותר עם התחלפות הכלים. מכונת התופים ה-TR-8 של Roland אחראית על הביט המודרני שאנו שומעים בהפקות ובהופעות בשנים האחרונות, ולצידה סינטיסייזרים דוגמת Mininova של Novation ו-Yamaha Reface, ושימוש חי באפקטים ופדאלים.

נראה שהפוריות והרעננות ביצירות נובעות מהעובדה שכלי הנגינה מתחלפים תמיד, לעיתים לפי תקופות ולעיתים בין הפקה להפקה. כלים חיים מוקלטים כל הזמן ומוסיפים עוד אנושיות וחיים בהפקות – פעמוני פרה, טמבורין וכלים אקזוטיים שונים. היכולת של רד אקסס לעבוד בהתאם לקיים בשטח ובהתאם לנסיבות, מאפשרת להם לשחרר חומרים ללא הפסק – עריכות ורמיקסים הנעשים תוך כדי טיסות ונסיעות הם דבר שבשגרה, והקלטות של מה שמזדמן בשטח יוצר מצב של איסוף חומרים תמידי.

 

Red Axes בלייב


כמוזיקאים שגדלו כנגנים חיים אך קיבלו הכרה רחבה יותר כתקליטנים, רד אקסס מופיעים בימינו בשתי צורות עיקריות – DJ סט והופעה חיה. נראה שחלוקת העבודה ביניהם כיוצרים וכתקליטנים היא מאוד ברורה, שכן הצמד ידוע בסטים שלו בזכות עריכות ייחודיות וקטעי סלקשן נדירים לצד מוזיקה מקורית. הסטים תמיד בעלי אותו אופי “גרזני”, ומשלבות אקסטזה חשמלית של הופעת רוק עם אווירת דאנס “Four on the floor”.

 

הופעות חיות

כשזה מגיע להופעה חיה, דבר שקורה במתכונות שונות מאז 2017, נראה שרד אקסס עדיין לא אמרו את המילה האחרונה. ההופעה החיה מבוססת סט-אפ אלקטרוני הכולל מכונת תופים וסינטיסייזרים הנשלטים בפקודות MIDI הנשלחות מאבלטון לייב ופדאלים לאפקטים. לצדם גיטרה חשמלית, לעתים מפוחית וכלים שונים המוסיפים גוון חי לסט-אפ האלקטרוני. אודי נאור, גם הוא חבר Red Cotton לשעבר וחבר בלהקת TheAngelcy, מצטרף כמתופף חי להופעות ומוסיף לאנרגיה ולאקסטזה שמפיקה מכונת התופים.

ההרכב הספיק לנגן על לא מעט מהבמות המרכזיות בעולם, הכוללות פסטיבלים ולוקיישנים דוגמת: סונאר, ברנינג מן, קואצ’לה, גלסטונברי, דקמנטל, DGTL, פאשה איביזה, פיוז’ן, ברגהיין / פנורמה בר ועוד… בשנת 2019 התארחו במופע “לילה אלקטרוני באופרה” עם ביצועים לקטעים שעובדו יחד עם תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים בשילוב כלים אלקטרוניים.

 

ביולי 2019 תקלטו בפסטיבל “Present Perfect” והביאו תוצאה מעניינת המשלבת את כל האלמנטים שעסקו בהם עד כה – רוק, אסיד, טכנו וניו-דיסקו.

 

רד אקסס ושיתופי פעולה


עוד יסוד מובהק להצלחה הוא שיתופי הפעולה הבלתי פוסקים בזירות מקומיות ובינלאומיות. מאז תחילת פעילותם, הגרזנים שיתפו פעולה עם אינספור אמנים ישראלים: הילה רוח, גלעד כהנא, המסך הלבן, דף צ’ונקי, קסן, המפשעות ועוד… כשמנגד עומדת רשימה ארוכה של אמנים אלקטרוניים מקומיים ובינלאומיים: Moscoman, Polo & Pan, Acid Pauli, The Micronauts, Perel, Fango, DJ Tennis ,Rebolledo, Manfredas ועוד…

סדרת המיני-אלבומים האחרונה שלהם, “TRIPS” המלווה בקליפים המתעדים את שיתופי הפעולה שלהם מסביב לעולם, רק מחדדת את אופי עבודתם וסקרנותם ליצירה משותפת עם אמנים שונים ומגוונים.

 

רד אקסס, סיכום

תרומתם העיקרית של רד אקסס, מעבר למוזיקה שלא מפסיקה לצאת, מתבטאת בעיקר בטישטוש הגבולות הז’אנריים בין סצנת הפאנק והרוק לסצנת הרחבות והקלאב. הם נתנו הגדרה חדשה למונח דיג’יי/מפיק כשהגיעו מזרם אחר לחלוטין אל מוזיקת הדאנס האלקטרונית. היכולת שלהם בהפקת מוזיקה המערבבת עולמות כל כך שונים הפכה אותם לפורצי דרך בקהילת המוזיקה האלקטרונית העולמית ועזרה להם לקבל הכרה רחבה ולצבור קהל נאמנים כמעט בכל מקום שאליו הם מגיעים.

אין ספק שהם הגורם האחראי שעזר להגדיר את מה שקוראים בשנים האחרונות “הסאונד של תל-אביב” בקהילה הבינלאומית, או בפועל – עירבוב יצירתי ומפותח של ז’אנרים מוזיקלים שונים הכוללים סאונד ואלמנטים שכבר היו פה קודם, כמו “סיאם” ו”מינימל קומפקט” בתוספת של מודרניזציה וטכניקות הפקה המיובאים ישירות מסצנות מקומיות שונות בעולם. האקלקטיות והפיוז’ן בלתי צפויים, ומייצרים תוצרים חסרי-תקדים ומצליחים לגעת בקהל הבינלאומי.

נראה שדרכם של רד אקסס רחוקה מלהסתיים, וצפויה לכלול בתוכה עוד המון הפתעות, בין אם המקומות הרחוקים אליהם יגיעו ויצרפו כטעם לפאלטת הצבעים שלהם, האמנים המקומיים והבינלאומיים איתם ישתפו פעולה וימשיכו לטשטש את הגבולות בין הז’אנרים, או חקר הסאונד והנגינה האינסופי שיביא איתו תוצרים מוזיקליים אקלקטיים ומרתקים נוספים. לכאן או לכאן, אנחנו משאירים על ניב ודורי עין פקוחה.

 

רוצים לשבת על ספסל הלימודים עליו ישבו הצמד האייקוני? לפרטים על מסלול EMP המקיף להפקה ויצירה אלקטרונית ב-BPM

 

למאמרים נוספים בסדרת ניתוח הפקות:

רדיוהד (Radiohead)

אנדרסון .פאאק (Anderson .Paak)

קנדריק לאמאר (Kendrick Lamar)

טיים אימפלה (Tame Impala)

בליס (BLiSS)

מייסיו פלקס (Maceo Plex)

פארל וויליאמס (Pharrell Williams)

רד אקסס (Red Axes)