BPM מארחת: ג’רמי אולנדר

צילום: פייסבוק האמן

אחד מהדברים שהכי חשוב לנו לספק לסטודנטים ולסטודנטיות שלנו הוא המפגש עם דמויות מפתח בתעשיית המוזיקה הבינלאומית. הסטודנטים במסלול EMP להפקת מוזיקה אלקטרונית זכו למפגש אחד על אחד עם ג’רמי אולנדר, אחד מהמפיקים והדיג’ייז המצליחים בעולם, שהגיע לארץ לתקלוט במועדון החתול והכלב.
אולנדר, יליד סטוקהולם, הוא בן טיפוחיו של ענק הפרוגרסיב אריק פרידז. הריליס הראשון של אולנדר, בלייבל הנחשב Pryda & Friends, היה הלהיט הנמכר ביותר בלייבל אי פעם, והפך את אולנדר לאחד מהשמות החמים של הסצינה האירופאית.
יריב עציון, המנהל הפדגוגי של המכללה ואחד ממיסדיה, ואחד מהמרצים בקורס תעשיית המוזיקה במסלול EMP, ראיין את הולנדר במסגרת שיעור “תעשיית המוסיקה” במסלול, המספק לסטודנטים כלים להתנהלות נכונה בתעשייה. בראיון נתן אולנדר טיפים ייחודיים למפיקים ודיג’ייז מתחילים, מספר על תחילת הדרך ועל תהליך העבודה שלו.

ג’רמי אולנדר במכללת BPM. צילום: אינסטגרם האמן

היי ג’רמי, כיף שבאת. ספר לנו איך התחלת לעסוק במוזיקה

התחלתי ליצור מוזיקה בגיל 16, ובגיל 20 כבר היה לי את הריליס הראשון שלי ועוד כמה ריליסים אחרים, אבל זה לא התקדם לשום מקום, עד שבסופו של דבר “אומצתי” על ידי אריק פרידז לפני 4 שנים, וזה מה שהוציא אותי לדרך.
התחלתי לעבוד עם אבלטון, אבל לא אהבתי את הסינתים שמגיעים עם התוכנה. ניסיתי כמה פלאגים חיצוניים אבל לא אהבתי את הממשק, כך שבסופו של דבר עברתי ללוג’יק ואני עובד עליה עד היום. הממשק מאוד נוח ומתאים לצורת העבודה שלי, בה אני בדרך כלל מתחיל עם Preset ומנסה לעשות לו טוויקינג.

איך אתה מגדיר את הסגנון שלך?

קצת כמו פרוגרסיב האוס, רק אפל יותר.

איך אתה יוצר את הסאונד הייחודי שלך?

כל אמן מתחיל בלחקות את האומנים האהובים עליו, מייקל ג’קסון עשה זאת בתחילת הקריירה; אני התחלתי בלחקות את אריק פריידז. משם מתפתחים, משנים, ומגיעים לסאונד ייחודי.
גם לאחר מכן, בשלב מתקדם יותר, אני משתמש ברפרנסים מאומנים אחרים, כדי לדעת לאיזה סאונד אני מנסה להגיע.
בשלב הראשוני של אומן, לדעתי חשוב יותר להתמקצע ולהגיע לסאונד מאוד טוב, וייחודי, ואז לקבל עזרה מאנשי מפתח. לאמנים מתחילים אין טעם לדחוף את היצירות שלהם בכוח ברשתות חברתיות, מיילים וכדומה.

איך התחברת למישהו כמו אריק פריידז?

אריק הוא השראה גדולה שלי ממזמן ועד היום. בזמנו הוא הסתובב קצת בסטוקהולם, והיו לנו חברים משותפים. ניגשתי אליו מספר פעמים, אבל הוא מאוד בררן. כנראה שבאותו שלב הוא כבר ידע מי אני, ולאחר בערך שנה בה המשכתי לשלוח
לו חומרים הוא נענה לפניותי והציע לי לצאת איתו לסיבוב הופעות, מה שמאד עזר לי.

אתה חושב שגישת yes man עוזרת בתחום?

לא, למעשה עוזר יותר להגיד לא. מיתוג זה חשוב, ופעולה נגד המיתוג שבחרת לעצמך יכולה להבריח ממך את כל הקהל. אנשים רבים ייקפצו על כל הזדמנות, אך לדעתי עדיף שיהיה לך חזון ברור של איפה אתה רוצה להיות בעוד 5 שנים. משתלם לחקור מי המודלים לחיקוי שלך, וכיצד הם הגיעו לאיפה שהם.

יש לך טיפים לגבי איך לגרום ללייבל להקשיב למוזיקה שאתה שולח ולבסוף גם להחתים אותך?

לייבלים מקבלים המון פניות מאמנים, ולכן אם אתה רוצה להעלות את הסיכוי שיקשיבו לך, אתה חייב למצוא דרך להתבלט בין כל השאר. בנוסף, טעות נפוצה היא לשלוח אלבום שלם עם 12 קטעים בשביל הפאסון של “אני אמן שרוצה לשחרר יצירה שלמה”. חשוב להבין שלאנשים שעוסקים בתחום פשוט אין זמן וסבלנות להאזין לכל כך הרבה חומר, ולכן ממש עדיף לשלוח קטע אחד מייצג אתכם ממש טוב.

ג'רמי אולנדר

ג’רמי אולנדר

צילום: פייסבוק האמן

יש לך טיפים לאמנים שלא יכולים להחליט על סגנון אחד?

לדעתי, בשל העובדה שזה דורש הרבה מאמצי יצירה, שיווק וקידום, זה בקלות יכול להפוך למשהו ששורף הרבה זמן ולכן מלכתחילה עדיף לבחור בסגנון אחד ולהתמקד בו, אולי אפילו לנסות לשלב בו את הסגנון השני כדי להגיע לסאונד הייחודי שלך. בכל מקרה, אם אין ברירה – ממש מומלץ לא לבלבל את הקהל ואת האנשים בתעשייה על ידי יצירה במגוון סגנונות תחת אותו שם. אם אתה עושה שני סגנונות שונים מספיק, עדיף לאמץ לעצמך כינויים שונים שיהיו מזוההים עם כל ז’אנר.

מאיפה מגיעים הרעיונות לסאונד הייחודי שלך?

אני שואב השראה ממוזיקה לא כל כך פופולארית היום, כמו למשל פרוגרסיב האוס משנות ה-90, ואני מנסה לשלב במוזיקה שלי אלמנטים שמוצאים חן בעיני מהמוזיקה לה אני מאזין. אם אתה רוצה להיות בולט מעל השאר, ההמלצה שלי היא לנסות לקבל השראה מעבר לעשרת הגדולים כרגע.

עד כמה אתה מתקשר עם המעריצים? כמה אתה משקיע בלהגיב בפייסבוק?

אני מנסה לקחת בעירבון מוגבל תגובות בפייסבוק. תגובות שליליות סתם מעוררות בי רגשות שליליים, וחיוביות לא תמיד יהיו כנות. במקום זה אני נעזר במספר מצומצם של חברים שאני יודע שייתנו חוות דעת כנה שאני יכול לסמוך עליה. אני לא יכול להסתמך רק על אנשים שאומרים לי “זה נשמע טוב”, אני צריך פידבק!

האם אי פעם חשבת לפרוש?

בוודאי, פעמים רבות, היו לי ספקות בנוגע לעתיד, ונחמד לדמיין מצב בו יש משכורת קבועה ופנסיה. מוזיקה כמקצוע ודרך חיים זה קצת כמו רכבת הרים – רק שהלמעלה הוא מאוד גבוה והלמטה מאוד נמוך.

אתה עדיין מתנסה בדברים חדשים, או שזה שלב שעברת?

בוודאי! ברגע שאתה מפסיק להתסות, זה נהיה משעמם. אני מנסה להפיק בגישות שונות ולהתנסות ברעיונות חדשים כדי ליצור מוזיקה מעניינת יותר ולהיות יצירתי יותר בסטודיו.

אתה עושה לעצמך מיקס ומאסטריג? תן לנו כמה טיפים

כן, בסגנון שלי מיקס ע”י האומן זה מאוד נפוץ. אני ממליץ להקשיב ליצירה בעוד אמצעים מלבד מוניטורים בסטודיו מטופל אקוסטית, כמו למשל באוזניות פשוטות, ברכב או בסלון,כדי לקבל עוד פרספקטיבותו רפרנסים של איך זה יישמע בסופו של דבר למאזין הביתי. בעיני, סאונד זה הדבר הראשון שאנשים נמשכים אליו, ולכן חשוב מאוד לשים לב למיקס – גם אם יש לך טארק מגניב, קליט וחדשני, אם הוא נשמע רע בסך הכולל, זה הוא לא ייתקבל יפה בסיטוציה של מועדון והגברה, תקליטנים לא יירצו לנגן אותו. בנוגע מאסטרינג – לרוב אני לא מתעסק הרבה עם ערוץ המאסטר, לימיטר בשביל הווליום כבר נותן תחושה יותר Tight ועושה את העבודה.

מה דעתך על אלבומים וסינגלים, מתי הזמן המתאים לשחרר כל אחד מהם?

אני יודע שהרבה אנשים מאוד נלהבים לשחרר אלבומים, כי לאלבום מוצלח יכולה להיות השפעה עצומה. עם זאת, אלבום כבר חייב לעמוד בסטנדרטים מאוד קפדניים של סאונד, סגנון ומיתוג. יוצרים מתחילים הרבה פעמים עוד נמצאים בשלב של חיפש עצמי מבחינת סגנון, ואם ממהרים לשחרר אלבום שלם זה עשוי להתפספס, ולכן הייתי ממליץ על סינגלים בתור התחלה.

האם לייבל באמת כל כך חשוב? אתה חושב שניתן להצליח ללא לייבל?

למעשה להשתייך ללייבל זה חלק מתהליך המיתוג. כשאתה מצטרף ללייבל אתה מצטרף למשפחה, שעוזרת לך להצליח. אם אתה לא מוצא לייבל להשתייך אליו, אתה יכול גם להקים לייבל משלך. אני מכיר מקרים כאלו שלאחר 10 שנים נהיו ענקיים.

שתף אותנו קצת באיזה ציוד אתה משתמש

מעבר למחשב וציוד אולפני סטנדרטי, אני אוהב בעיקר סינתים, קומפרסורים ו-EQ אנלוגיים, בגלל הצליל החם שהם יוצרים, וההרגשה האנלוגית של לכוון את הציוד בצורה ידנית, מה שמשפיע גם על הסאונד שמתקבל. לדעתי ממש לא מחייב ללכת על ציוד יקר ברמת ה- High End. למעשה, בכלל לא בטוח שזה ישפר את תהליך היצירה. בעיני הרבה יותר חשוב להכיר את הציוד ולדעת איפה נקודות החולשה שלו שעלולות להטעות אותנו בזמן העבודה.

חולמים ללמוד איך להפיק את המוזיקה שלכם בעצמכם ולפגוש את השמות הגדולים בתעשייה? לחצו כאן