ציוד לדיג’יי, המדריך למתחילים

תחום התקלוט הוא עולם המשלב הכרה והתמצאות בתוכן מוזיקלי לצד ידע ושימוש בציוד טכני. כחלק מהצד הטכני של המקצוע, כמובן שנדרש הדיג’יי להכיר סוגים שונים של ציוד אשר יאפשרו לו להעביר את הסט שלו, ולכך יש לא מעט דרכים אשר ישתנו גם לפי הפורמט של המוזיקה שננגן. במאמר ניתן הקדמה לכל מה ש-DJ צריך או יכול להשתמש בו על מנת לתקלט.

 

 

ציוד ל-DJ, הקדמה

ציוד ל-DJ, הקדמה - מכללת BPM

המוזיקה אותה הדיג’יי ינגן בסט יכולה להגיע במספר פורמטים. אנו יכולים לראות תקליטנים המשתמשים בפטיפונים (נגני תקליטים), נגני מוזיקה דיגיטליים ומחשבים. הטכנולוגיה העכשווית מאפשרת גם נגינה באמצעות טלפון או טאבלט. הציוד הבסיסי שכל תקליטן יצטרך יהיה לפחות שני נגנים ומיקסר, כאשר מטרתו של הנגן הוא להשמיע את המוזיקה ותפקידו של המיקסר להגביר אותם.

 

צפו בסדנת די ג’יי למתחילים עם אייל גולדמן

 

ציוד דיג’יי ע”פ פורמטים של מוזיקה

כדי להבין מדוע תקליטנים משתמשים בסוגים שונים של ציוד ומשלבים פלטפורמות שונות במסגרת ההופעה שלהם, נהיה חייבים קודם כל לסקור את הדרכים שבהן מוזיקה הודפסה והופצה לאורך השנים. נקדים ונאמר שהציוד תמיד יהיה מותאם לפלטפורמה והפורמט שבה המוזיקה קיימת, לדוגמה – במידה ויצירה שוחררה על גבי תקליט בלבד, ההיגיון אומר שנצטרך פטיפון כדי לנגן אותה.

רובם המוחלט של התקליטנים מעוניינים לנגן מוזיקה באיכות המיטבית, ומכאן משתמע הגיונית שהפלטפורמה המקורית שבה שוחררה היצירה תהיה גם זו שתחמיא לה יותר. נהוג לכנות את צורות התקלוט השונות בהתאם לדרך שבה הן משודרות: אנלוגי (חשמלי) מול דיגיטלי (ממוחשב).

 

תקליטים (Vinyl / ויניל)

DJ סט עם תקליטים - מכללת PBM

התוכן המוסיקלי מוטבע על חומר פלסטי (ויניל) ומנוגן ע”י פטיפון באופן אנלוגי. פלטפורמה זו היתה הדרך הראשונה שבה הופצה מוזיקה באופן המוני.

התקליטים מאוד פופולריים גם בימינו בעיקר בזכות איכות השמע והיכולת לבצע מניפולציות באופן “פיזי” במידע המוזיקלי.

 

קלטות שמע / קסטות (Cassette Tapes)

קסטות (Cassette Tape) - מכללת BPM

התוכן המוסיקלי מוקלט על גבי סרט מגנטי ומנוגן ע”י טייפ באופן אנלוגי. צורה זו התפתחה בשנות ה-60 ונהייתה מאוד פופולרית בשנות ה-80, לאחר המצאת הווקמן (נגן קלטות נייד). בעבר היו תקליטנים שהשתמשו בקלטות שמע, אך כיום צורה זו אינה פופולרית לתקלוט, בעיקר בגלל חוסר היעילות והנוחות ביצירת מניפולציות שונות על המוזיקה.

 

דיסקים (CD / Compact Disc)

Pioneer CDJ 2000 NXS2 - מכללת BPM

התוכן המוסיקלי נצרב באופן דיגיטלי על דיסק מפלסטיק ומנוגן ע”י נגן דיסקים / קומפקט דיסק. הדיסקים צברו תאוצה בשנות ה-90 בעיקר בזכות איכות השמע הגבוהה של המידע המוזיקלי לצד עלויות הייצור הזולות – תקליטנים רבים נהנו מהאפשרות לשאת הרבה מוזיקה במינימום משקל.

 

קבצים דיגיטליים (MP3 / WAV / ALAC וכו’…)

אלבום דיגיטלי - מכללת BPM

התוכן המוסיקלי קיים כקובץ ממוחשב, ניתן להעברה ולנשיאה על גבי כל התקן נייד. ניתן לנגנו דרך כל פלטפורמה דיגיטלית – נגני מוזיקה, מחשב / טאבלט / טלפון וכו’.

צורה זו נחשבת לדרך הפופולרית ביותר בימינו, בעיקר בזכות הקלות והמהירות בהשגת ובנשיאת המידע המוזיקלי. כמובן שהאינטרנט הוא נתיב ההעברה המרכזי ומאפשר חיפוש,חקירה והורדה של מוזיקה באופן וירטואלי.

 

סוגי עמדות ה-DJ

כיום קיימות שתי גישות מרכזיות לפיהן יכול דיג’יי להעמיד סט-אפ לתקלוט:

עמדה אנלוגית

בימינו ניתן לראות לא מעט תקליטנים המנגנים מוזיקה המוטבעת על תקליטים. דרך זו הופכת פופולרית יותר בשנים האחרונות וצוברת תאוצה גדולה מאי פעם. מקומות רבים המארחים תקליטנים בארץ ובעולם משלבים בעמדות הדיג’יי פטיפונים לצד הנגנים הדיגיטליים.

העמדה ה”סטנדרטית” מורכבת ממיקסר המסכם ארבעה ערוצים, המשלבים פטיפונים ונגנים דיגיטליים בהרכבים שונים. כיום ישנן חברות רבות המייצרות פטיפונים המותאמים לתקלוט. התקליטן יצטרך להכיר ולהתמצא בסוגים שונים של מחטים לפטיפונים, הפעלת מניפולציות על יחידת ההנעה של הפטיפון המייצרות שינויים במהירות הנגינה של המוזיקה, והכרה עמוקה של התקליטים שהוא נושא עמו.

הנגן הדיגיטלי הנפוץ ביותר בימינו הוא ה-CDJ / XDJ / קומפקט של חברת Pioneer. הוא נחשב כיום למכשיר האמין והעמיד ביותר לנגינת קבצים דיגיטליים.

למכשיר זה יתרונות רבים – הוא מאפשר לתקליטן לבצע מניפולציות שונות במידע המוזיקלי ומאפשר צפייה בנתונים טכניים שונים כמו מהירות הקטע ושמו של הקובץ הנבחר. בדגמים המודרניים יותר אפשר גם לראות את תצוגת הגל של הקטע, תמונת האלבום, הסולם המוזיקלי ועוד… מכשירים אלו נחשבים חזקים ועמידים מאוד, בעיקר ב-20 השנים האחרונות. בדגמים הראשוניים היה ניתן לנגן מוזיקה מדיסקים בלבד (CDJ), כשבדגמים מאוחרים יותר כבר התאפשרה נגינה של קבצים הנמצאים ע”ג התקן נייד.

גם פטיפונים וגם נגנים דיגיטליים מחוייבים בחיבור למיקסר. מטרתו להזרים את הסיגנל החשמלי היוצא מהנגן אל הרמקולים ומאפשר לנו גם לבצע מניפולציות בכל הקשור לווליום / צבע במידע שאנו שומעים. אנו יכולים להגביר או להנמיך את הווליום הכללי של הקטע או להפריד בין תחומי התדרים (EQ). במרבית המיקסרים המיועדים לתקלוט, קיימת יחידת אפקטים מובנית המאפשרת לנו לייצר מניפולציות מתקדמות יותר בסאונד. עיקר המיקסרים המיועדים לתקלוט מאפשרים נגינה בארבעה ערוצים. ישנם מיקסרים הנחשבים ל”סטנדרט” בסצנות מסוימות ויש כאלו המציעים חוויית נגינה שונה ושליטה אחרת בצורת הנובים / הפיידרים. רמת המחיר של המיקסר לרוב תהיה תלויה באיכות וברמת הרכיבים הפנימיים ובאיכות ה”פרי- אמפ” (קדם מגבר) שמגביר את הסיגנל הנכנס.

 

עמדה דיגיטלית

ככל שהעולם מתקדם ביכולותיו הטכנולוגיות, אנו יכולים לראות כיצד גם כמות האופציות של התקליטן המודרני רק גדלות ומתרחבות. אנו יכולים למצוא בימינו תוכנות ואפליקציות שונות המדמות לנו את העמדה הקלאסית, ומציעות לנו אינספור אופציות ושכלולים טכניים המאפשרים לנו לשפר את יכולות הנגינה שלנו.

התוכנות הפופולריות כיום לתקלוט הן Traktor, Rekordbox ו-Serato. כל התוכנות הנ”ל מאפשרות לנו לנגן קבצים דיגיטליים המאוחסנים במחשב. מכאן כבר ניתן להבין – יותר ויותר תקליטנים בשלביהם הראשונים ביותר, וגם כאלו בשלבי קריירה מתקדמים מעדיפים לעבוד בדרך זו. גם כאלו המעוניינים לחסוך בעלויות של ציוד ומוזיקה פיזית וגם ותיקים שנהנים מהאופציות הרבות שהתוכנות מציעות.

כל התוכנות נראות ומתעצבות לפי נוחות התקליטן – ניתן לנגן מספר רב של קטעים בו זמנית, לשלוט במספר רב של אפקטים, לתייג ולסדר מוזיקה ברשימות השמעה בדרכים שונות המאפשרות יצירת סטים שונים ומגוונים בהתאם לסיטואציה / חלל / זמן / מצב רוח וכו’.

נהוג ומקובל לחבר למחשב שלט (קונטרולר) המאפשר לתקליטן לשלוט בתוכנה באופן פיזי. קונטרולרים ניתנים לרכישה בצורות וגדלים שונים ובהתאם לנוחיות התקליטן, כאשר רובם מדמים לנו את עמדת הדיג’יי האנלוגית. ישנם אפילו תקליטים מיוחדים המאפשרים שליטה בתוכנה מפטיפונים (Timecode) לכאלו שנהנים מנגינת תקליטים. אין ספק שהאפשרויות רבות ומגוונות.

היתרונות והחסרונות של הפלטפורמות לרוב ישקלו מטעמי נוחות והשליטה של התקליטן בציוד. ישנם תקליטנים שנהנים מהקלות בלשאת אוזניות ודיסק און קי בלבד, וכאלה שיעדיפו את “סביבת העבודה” האישית שלהם במסגרת התוכנה והקונטרולר.

חשוב לציין שתקליטנים בכל העולם משתמשים בכל הפלטפורמות שהזכרנו בלי שום קשר לרמתם. ישנם כאלו המשלבים בין הפלטפורמות האנלוגיות לדיגיטליות (קרל קוקס וריצ’י הוטין מהווים דוגמה לכך) – כלומר, ציוד יקר אינו מעיד על איכות הדיג’יי, כפי שמחבת יוקרתית אינה מעידה על איכות השף.

דיג’יים בתחילת דרכם בתחום ככל הנראה יעדיפו להתחיל מציוד שאינו דורש מהם השקעה כספית גדולה מדי. לכן שימוש בלפטופ / מחשב ביתי יכול להיות הפתרון הנכון לכך, במיוחד אם מצרפים לו קונטרולר מתאים לתוכנה. לכן ההמלצה למתחילים היא לרכוש קונטרולר ותוכנה בלבד (מרבית התוכנות המוצעות כיום מצורפות לקונטרולר בעת קנייתו!).

 

ציוד דיג’יי למתחילים ומתקדמים, סיכום

ציוד דיג'יי למתחילים ומתקדמים, סיכום - מכללת BPM

תקליטנים טובים נמדדים בצורות שונות בהתאם לתחום והסצנה שאליה הם משתייכים – שליטה טכנית, הבנה מוזיקלית ובחירת מוזיקה בהתאם לכך, יציבות אנרגטית, יצירה של סיפור ורגעים אייקונים במהלך הסט, קריאת קהל וסיטואציה ועוד – הם שיעידו על איכויותיו המקצועיות של הדיג’יי.

 

חולמים להפוך ל-DJ מקצועיים? לפרטים על קורס DJ במכללת BPM