הבלוגר בוגר קורס DJ גיא חג’ג’ (עונג שבת) חוגג שנה לליין מסיבות הניינטיז

צילום: נועה מגר

אחת לכמה זמן, משתרך לו תור ארוך בכניסה לאוזןבר, אותם אנשים נכנסים למעשה למנהרת זמן שלוקחת אותם בחזרה אל אחד העשורים האהובים והמדוברים במוזיקה – שנות ה-90. על הליין המצליח חתום גיא חג’ג’, אחד הבלוגרים המוכרים והפופולאריים ברשת, “עונג שבת” שייסד את ליין המסיבות לאחר סיום לימודיו ב-BPM. הבלוג יחגוג ממש בקרוב עשור להיווסדו ובמקביל חג’ג’ יחגוג שנה לליין מסיבות הניינטיז שמתקיימות כל כמה חודשים באוזןבר!
שאלנו את גיא חג’ג’ על סוד ההצלחה של הליין והבלוג, ומה דחף אותו להגיע ללימודי DJ במכללה. הכינו את חולצות הפלנל המשובצות!

קודם כל, לאלה שאיכשהו לא מכירים, ספר קצת על הבלוג. מתי הקמת אותו ומה קורה שם בעצם?
“הבלוג שלי, עונג שבת, יחגוג השנה 10 שנים של פעילות. במונחים של אינטרנט ישראלי זה פסיכי, על גבול הדורש בדיקה רפואית. בגדול, העונג הוא לינק-בלוג שבועי. כל יום שישי אני מפרסם טור ארוך של לינקים לדברים מגניבים שנתקלתי בהם ברשת. רובם קשורים למוזיקה שאני אוהב – טווח רחב מאוד – אבל חלקם פשוט מעניינים. זה יכול להיות סרטון מוזר, כתבה על קעקועים בדרום אמריקה, יוזמה אינטרנטית חדשה או השם יודע מה. הפילטר היחיד הוא: מה מעניין אותי. משום מה, אנשים אוהבים את זה כבר מספיק זמן כדי שלא אפסיק לעשות את זה.”

כמה זמן רץ ליין המסיבות באוזןבר? ומה לדעתך סוד ההצלחה שלו?
“המסיבה הקרובה, ב-21 באוגוסט, תהיה גם יומולדת שנה לליין מסיבות הניינטיז של העונג, שהתחלתי קצת אחרי שסיימתי את קורס פרו DJ ב-BPM. אני חושב שההצלחה שלו, שעד היום די מהממת אותי בכל מסיבה, תלויה בשני גורמים עיקריים, ששניהם קשורים לתזמון.
הראשון הוא הניינטיז – אני התבגרתי והתחלתי לתקלט בניינטיז אז יש לי גם חיבה אישית לפופ של אותו עשור, וגם היכרות די מעמיקה איתו. לפני שנה וקצת התחלתי להרגיש את הקאמבק של הניינטיז מבעבע בשוליים והבנתי שזה הזמן להתחיל. אני מאמין שזה עיקר ה”סוד”. אם הייתי מרים ליין כזה לפני 4 שנים, אני לא חושב שהוא היה מצליח ככה. אנשים עדיין לא התגעגעו מספיק. עכשיו, כשאני שם שיר של בקסטריט בויז, אנשים שואגים מהתלהבות עשרים שניות במקום לרקוד.
האלמנט השני הוא התזמון של המסיבות. אני מקפיד לא להפוך את הליין הזה לחודשי ולשחוק אותו. הוא מבוסס בחלקו הגדול על נוסטלגיה, בין אם היא אמיתית או אירונית, ואף אחד לא רוצה להיות נוסטלגי כל הזמן ולחיות בעבר. כשזה קורה כל איזה 3 חודשים, זה הופך לאירוע שכיף לחכות לו (גם בשבילי).


צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של andy was wrong

האם מי שמגיע למסיבות האלה הם רק “ילדי הניינטיז” שבאים מתוך נוסטלגיה או שלדעתך יש במוזיקה הזאת משהו שמושך גם קהל צעיר יותר? מה סוד הקסם של העשור ההוא?
מגיעים לא מעט ילדי ניינטיז כמוני, שהיו מתבגרים בניינטיז, אבל לשמחתי מגיעים המון ילדים שנולדו בניינטיז. שזה קטע ענק בעיניי, וזה אולי קשור לקסם של הפופ בניינטיז, שהיה אופטימי ושמח יותר וציני פחות מפופ בשאר העשורים. לא היה בו את הקדרות והדקדנס שאפיינו חלקים גדולים של הפופ באייטיז, והיה בו הרבה פחות כסף-כסף-ציצים-ציצים וכוכבים מהונדסים היטב שאפיינו את העשור הראשון של שנות האלפיים (אם כי הניינטיז בהחלט התחילו את הגל הזה, עם הבוי-בנדז וכוכבות כמו בריטני וכריסטינה). חלק גדול מהשירים שאני מנגן במסיבות, בין אם מדובר בהיפ-הופ, בטכנו, בלהקות בנים או בפאנק רוק, הוא פשוט שמח נורא. אני רוצה לקוות שמי שבא למסיבות האלו נהנה להתאוורר מהציניות שמאפיינת המון מהפופ (ואחורי הקלעים של הפופ) בימינו. אם כי חשוב לי לומר שנעשה היום פופ נפלא ומרתק, אני לא טוען לרגע שבניינטיז השירים היו יותר טובים. הם פשוט היו יותר שמחים ונאיביים.

הגעת ל-BPM כבר אחרי שהתחלת לתקלט. מה הביא אותך ללימודי DJ מקצועיים?
בשתי מילים? אייל גולדמן. התחלתי לתקלט בגיל 14 בפאב של הקיבוץ, ועשיתי את זה און אנד אוף די הרבה שנים אבל ידעתי שאני רוצה לשדרג את המיומנויות שלי ולקפוץ לשלב הבא. גולדמן הוא די-ג’יי פנטסטי בעיניי, גם מבחינת ידע ויכולות מוזיקליות, וגם מבחינת מיומנות טכנית וסטייל. נרשמתי לקורס ב-BPM ספציפית כדי ללמוד ממנו.

ובהמשך לשאלה הקודמת, האם או מה אתה חושב שהקורס תרם לך?
אני לא יודע איך מרגיש הקורס לתלמידים שמגיעים בלי שום ידע או ניסיון מוקדמים, כמו חלק מהחבר’ה שלמדו יחד איתי. אני חושב שכל אחד לוקח מהקורס הזה דברים אחרים, כי זה קורס שמנסה לפנות גם לטירונים וגם למשופשפים. אני לקחתי מהקורס בעיקר המון המון מיומנויות טכניות: שיפרתי את מיומנויות המיקסינג שלי באלפי אחוזים, למדתי לבנות רצף מוזיקלי הרבה יותר טוב, והקונטרולר שלי מרגיש לי עכשיו טבעי כמו יד שלישית. את הידע המוזיקלי – בטח בכל הנוגע לפופ ניינטיז – כבר היה לי. מה שהיה חסר לי כדי להרים ליין כזה בלי להרגיש שאני מחפף, היה קפיצת המדרגה הטכנית הזאת.

לבלוג “עונג שבת” לחצו כאן
לפרטים על המסיבה הקרובה לחצו כאן! ולהזמנת כרטיסים מראש