כתבתם טקסטים? הלחנתם לחנים? יצרתם יצירה אחרת? כנראה שאתם זכאים להגנה של זכויות יוצרים על היצירות שלכם. תחום הקניין הרוחני (הכולל את דיני זכויות היוצרים), הוא תחום מתפתח ודינמי, והוא מעלה שאלות רבות, בקרב יוצרים ומשתמשים כאחד: האם מותר לבצע “קאברים” שהקלטתי בהופעה חיה או להעלות אותם ליו-טיוב? האם ה-DJ צריך לשלם תמלוגים בגין הופעה בחתונות? האם מותר לעשות סימפולים?
להלן בתמצית מבוא קצר לנושא לדיני זכויות יוצרים:
דיני זכויות היוצרים מגינים על הביטוי של נכסים בלתי מוחשיים (יצירתיים, אינטלקטואליים), בארבעה סוגים עיקריים של יצירות: יצירה ספרותית (כולל למשל מילות שירים), יצירה אמנותית, יצירה מוסיקלית ,(למשל לחן של שיר) ויצירה דרמטית. לא כל יצירה זוכה להגנה, וישנם קריטריונים הקובעים אילו יצירות תזכינה להגנה של החוק. בנוסף לזכויות של היוצרים במילים ובלחן, קיימת זכות יוצרים נפרדת בתקליט. מפיק התקליט הינו בדרך כלל בעל הזכות בהקלטה (“מאסטר”).
זכויותיו הבלעדיות של היוצר:
החוק מגדיר מספר זכויות כלכליות בלעדיות של היוצר: זכות ההעתקה; הפרסום, ביצוע פומבי; שידור; העמדת היצירה לרשות הציבור; עשיית יצירה נגזרת; השכרה. זכות זו הינה מוגבלת בזמן: חיי היוצר ועוד שבעים שנה. זכות היוצרים בתקליט הינה לתקופה של חמישים שנה. חשוב לציין שזכות יוצרים הינה נכס קנייני, שבעל זכות היוצרים יכול למסחר, למכור אותה, להעניק רישיונות לשימוש בה ועוד. זכות זו שלכם כיוצרים, עשויה להיות שווה הרבה כסף. שימוש ביצירה מוגנת, ללא רשותו של בעל זכויות היוצרים, מהווה הפרת זכויות יוצרים. לכן, חשוב לקבל את רשותו של היוצר לשימוש ביצירה (ובמידה ועושים שימוש בהקלטה, יש צורך לקבל גם את אישורו של בעל הזכויות בהקלטה), וזאת לפני שעושים בה שימוש כלשהו.
שימוש היצירה שלכם:
עבור שימושים שונים שעושים ביצירות שלכם, בין אם המדובר בשימוש בסלולר, באינטרנט, בפרסומת, במשחק וידאו או במגוון שימושים רבים נוספים, אתם זכאים לקבלת תמלוגים, וזאת בהתאם להסכמים אשר נחתמו בנדון. קיימים מספר ארגונים יציגים לניהול זכויות, אשר מייצגים יוצרים ובעלי זכויות בהקלטות, דוגמת אקו”ם והפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות, והם חותמים על הסכמים עם גורמים שונים, וגובים מהם תמלוגים עבור היוצרים. בנוסף לזכויות הכלכליות של היוצר, קיימת ליוצר זכות נוספת, והיא ה”זכות המוסרית”. זכות זו כוללת שתי זכויות משנה: זכות לקרדיט של היוצר, אשר נועדה להבטיח ליוצר כי יצירתו תיוחס לו, וכן הזכות לשלמות היצירה, כלומר שלא יפגעו ביצירתו של היוצר.
שימוש הוגן:
במקרים מסוימים, ועל מנת שלא למנוע שימוש אבסולוטי ביצירות מוגנות, החוק מתיר לעשות “שימוש הוגן” ביצירה מוגנת, שהינו למעשה חריג להגנה של זכויות היוצרים. לצורך בחינה של הוגנות השימוש, קובע החוק מספר פרמטרים אשר יש לבחון דוגמת “מטרת השימוש ואופיו”, “אופי היצירה שבה נעשה השימוש”, “היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית ביחס ליצירה בשלמותה” ועוד.
הפרת זכויות יוצרים:
הפרת זכויות יוצרים עשויה לגרור סעדים שונים. חוק זכות יוצרים החדש שנכנס לתוקף בשנת 2008 (והחליף פקודה ישנה משנת 1911) הגדיל את סכום הפיצויים שבית המשפט יכול לפסוק בגין הפרת זכויות יוצרים, ללא הוכחת נזק, בסך של עד 100,000 ₪, וזאת בגין כל הפרה.
לסיכום, בעידן הדיגיטלי, בו ניתן להעתיק תוכן בצורה קלה ומהירה במגוון רחב של פלטפורמות, הנושא חשוב ביותר בשני היבטים מרכזיים: כדאי שתגנו על זכויות היוצרים שלכם ותהיו מודעים לזכויותיכם כיוצרים, וכמובן שתישמרו מפני הפרת הזכויות של צדדים שלישיים. יצוין כי קיימים היום מנגנונים טכנולוגיים חדשים אשר יודעים לזהות בצורה אוטומטית הפרות של זכויות ביצירות מוגנות.
עו”ד אייל ברוק – עורך דין ומוזיקאי, בעל משרד עורכי דין המתמחה בתחום הקניין הרוחני וזכויות יוצרים, בדגש על תעשיית המוסיקה והבידור.
